תאונות צלילה קורות. במדור חדש, יתואר בכל גליון מהלך של תאונה, או כמעט תאונה, תוך ניתוח הטעויות שעשה הצולל בדרך. לקרוא וללמוד
 
כתב: יוני אלון

אירועי בטיחות בצלילה ובכלל זה תאונות צלילה, הינם מסוג האירועים שבארץ, בניגוד למדינות רבות אחרות, מנסים להצניע את קיומן, בעיקר מטעמי שיווק ותדמית.
'אירועי בטיחות' שכאלה והסיפורים שסביבם, עוברים בדרך כלל מצולל/ת לחברו/תו כרכילות פיקנטית, כשבדרך כלל, כפי שנהוג ברכילות, כל אחד מוסיף או משנה פרטים כדי לשוות לאירוע נופך, צבע ופיקנטריה.
במדור זה, שזו לו הופעת בכורה, ננסה לנפץ כמה מהמיתוסים. נתאר בכל פעם, בקצרה, מהלך של אירוע תאונה, או כמעט תאונה, שהתרחש בארץ וננסה לאבחן את הנקודות בהן טעה/ טעתה הצולל/ת בשיקול הדעת ו/או בעשייה, תוך ציון 'מה נכון היה לעשות'.
ומדוע "נקודות" בלשון רבים? מנסיון מצטבר של תחקור וניתוח עשרות אירועי בטיחות ניתן להבחין כי כל אירוע וכל תאונה היו יכולים להיעצר במספר נקודות וכי כל האירועים היו יכולים להימנע אילמלא פזיזות, עודף ביטחון עצמי וחוסר עירנות ורגישות של הצוללים לסיטואציה. הצלילה, חשוב לזכור, בטוחה, כל עוד נוהגים בצמוד לכללי התנהגות פשוטים ומוגדרים, הנלמדים ומשוננים במסגרת קורסי הצלילה... צלילה היא פעילות ספורטיבית בטוחה ומהנה, כל עוד נוהגים בשיקול דעת, תוך קיום הלכה למעשה של הכללים שנלמדו בקורס הצלילה. יציאה וחריגה מתחומי הבטיחות, כפי שמפורטים בטבלה לתכנון הצלילה, מזמינים פגיעה בצולל/ת, שלעתים עלולה להיות בלתי הפיכה.
לנוחיות הניתוח סומנה כוכבית * ליד כל אחד מהמקומות בהם ניתן היה לעצור את האירוע, לו בחרו הצוללים לנהוג כפי שיוצע ולא כפי שנהגו.

ולסיפור התאונה:
במהלך חודש פברואר האחרון אירעה תאונת צלילה, בה נפגע צולל בצורה חמורה.
כל פרט מזהה של הצוללים טושטש, אך מהלך הדברים כפי שמתואר בהמשך, הוא הרצף האמיתי של המאורעות.
יוסי ומשה עברו יחד את קורס הצלילה לרמת צולל שני כוכבים כחצי שנה לפני האירוע. מאז הקורס יוסי לא צלל כלל ומשה ביצע רק חמש צלילות.
הסיפור מתחיל בטיול של כמה ימים. לאחר יומיים, בהם טיילו במספר נחלים ושבמהלכם לא אכלו בצורה מסודרת, כמעט ולא שתו וגם לא ישנו, החליטו השניים לצאת לצלול באתר צלילה ידוע, המצוי בעומק של כ28- מטר (*).
במרכז הצלילה הסמוך הם שכרו ציוד ותכננו לצלול לעומק מרבי של 30 מטר למשך 22 דקות, תוך ביצוע העמקה הדרגתית בצמוד למדרון.
הם נכנסו למים והתחילו לצלול, תוך שהם מבצעים מפעם לפעם בדיקה הדדית, בדיקת לחץ אוויר במיכל ובדיקת סטטוס זמן ועומק. כשהגיעו לעומק של 30 מטר ולא זיהו את האתר המיועד הם החליטו לנסות ולמצוא אותו תוך צלילה לכיוון משוער שלהערכתם היה מקום האתר המיועד.
הם צללו עוד כעשר דקות ובמסגרת בדיקת סטטוס העומק גילו שהם נמצאים בעומק של 40 מטר. מתוך ידיעה שאתר הצלילה נמצא בעומק של 28 מטר הם הסתובבו והמשיכו לסרוק אחריו בעומק של כ30- מטר (**).
לאחר מספר דקות נוספות של סריקה תת-ימית, ביצעו הצוללים בדיקה הדדית ומצאו שבמכלי הצלילה שלהם נותר אוויר בלחץ של 100 אטמ' ועל כן החלו לעלות באיטיות, לרוחב המדרון (***).
בעומק של 15 מטר חשו הצוללים תשישות ועל כן ביצעו מנוחה קצרה. תוך כדי המנוחה גילו שבמכלי הצלילה שלהם נותר אוויר בלחץ קטן מ50- אטמ'. הם המשיכו לבצע עלייה בקצב מתון לרוחב המדרון (****). בעומק של 5 מטרים לערך הבחין משה בסימני מצוקה מצד יוסי, אשר ניסה לזרז את קצב העלייה אל פני הים. כמעט בצמוד לסימני המצוקה של יוסי חש משה שהנשימה קשה לו ולכן עלה בבת אחת אל פני הים, שם הבחין, לאחר שהתעשת, שיוסי לא נמצא איתו...
הצצה לתוך הים גילתה את יוסי שרוע, מוטל על הקרקעית בעומק של שלושה מטרים. לאחר חילוצו מהמים ונסיונות החייאה נקבע מותו.
סוף עצוב לתאונה שניתן היה למנוע.
 
*
כבר טרם כניסתם למים התעלמו הצוללים ממספר כללי והוראות בטיחות, אשר רובם ככולם מפורטים בטבלת הצלילה. דוגמה: בסעיף "כללי ביטחון בעת השימוש בטבלאות", נרשם, בין היתר, "...גורמי הסיכון שיוצגו מחייבים התייחסות שונה מבצלילה רגילה. להלן גורמי הסיכון העיקריים: דהידרציה (התייבשות) - כולל שתייה לא מספקת... מצב גופני ירוד - צלילה לאחר או במהלך מחלה, עייפות חריגה..."
תכנון הצלילה לעומק של 30 מטר מלכתחילה היה יומרני, בהתחשב בנסיבות: בעיות פיזיולוגיות, כמו גם היעדר ניסיון והתנסות.
 
**
משהבחינו הצוללים כי הגיעו לעומק של 40 מטר, עומק שלכל הדעות היה מחוץ לתחום הסמכתם ומחוץ לתחום התכנון, היה עליהם להפסיק את הצלילה ולהתחיל לעלות בצורה מבוקרת לעומק חניית הבטיחות ולבצע, לפי ההוראות המפורטות בטבלה, חניית ביטחון של לפחות 10 דקות בעומק של 3 מטרים.
 
***
כשגילו שבמכליהם נותר אוויר בלחץ של 100 אטמ', היה על הצוללים לעלות לאורך המדרון (עלייה אנכית) ולא לרוחבו, תוך הקפדה על עלייה מתונה בקצב שאינו עולה על מהירות עליית הבועות הקטנות הנפלטות מהווסת, עד לחניית הבטיחות בעומק 3 מטרים.
 
****
משהבחינו הצוללים שנותר במיכלי הצלילה של כל אחד מהם אוויר בלחץ הקטן מ50- אטמ', היה עליהם להקפיד ולבצע בדיקות הדדיות ובדיקות כמות אוויר בתדירות גבוהה מאוד, עד כדי בדיקה רציפה. בנוסף, היה עליהם להפסיק את העלייה האיטית לאורך המדרון ולבצע עלייה אנכית בקצב הבועיות הקטנות, כפי שלמדו ותרגלו במסגרת קורס הצלילה ולבצע חניית בטיחות בעומק שלושה מטרים, תוך התקדמות לכיוון החוף, במסגרת מגבלות כמות שארית האוויר במיכל הצלילה של כל אחד מהם.