עקבה, העומדת מאחורי אותם אורות הנוצצים תמיד מעבר למפרץ אילת הפכה באחרונה ליעד תיירותי לצוללים הישראלים. משלחת "ים" שזו לה גיחתה השניה לאיזור, גילתה עיר גדולה, נקיה, עם מבני ציבור חדישים, מרכזי קניות מהודרים בסגנון אירופאי ואנשים חביבים ומסבירי פנים. וכן, גם אתרי צלילה שווים, תודה ששאלתם
  
 
מאת: דוד פילוסוף
צילום: Ahmad Sarri
 
 
מעבר הגבול "ערבה" היה שקט לחלוטין כשהגענו אליו בשעות הבוקר של יום חול רגיל. המקום גדול בשטחו ונראה שמישהו חשב כאן על מאות תיירים ביום שיעברו מצד לצד. פורטים כסף ישראלי לדינרים ומשלמים מס מעבר בסך 67.50 ש"ח. זהו התשלום עבור הצד הישראלי. בצד הירדני לא משלמים כלום בכניסה, אלא עם היציאה - ואז צריך סך של 5 דינרים. לאחר הצד הישראלי מגיע תור הצד הירדני. הפקידים והשוטרים מאוד ידידותיים, כאן, לא צריך ויזה, אין ניירת ומסתפקים במעבר זריז,  אחרי שמעבירים את כל המטלטלים במכונת שיקוף וחתימה על הדרכון. כל המעבר כולו נמשך מספר דקות.
 
בצד הירדני עומדות כבר מספר מוניות אשר ישמחו להסיע את התיירים המזדמנים לעיר תמורת כמה דינרים מקומיים. לאחר 10 דקות נסיעה אנו כבר בלב העיר. ככרות גדולות והרבה ירק. פה ושם מבחינים בתמונתו של המלך חוסיין ושל בנו. לפעמים זה רק הבן.
 
לאחר לילה של שינה רגועה, מצטרף אלינו לארוחת הבוקר במלון המלווה והמארח שלנו לסיור בעקבה, אחמד קטאוונה, מנהל מועדון הצלילה "ברקודה" ואדם בעל ניסיון עשיר בתחום הצלילה. הוא היה ממקימי מועדון הצלילה RDC, שימש כשותף לפרוייקטים הקשורים לשימור הסביבה הימית (חלק מהפרוייקטים בשיתוף עם המצפה התת-ימי באילת), היה מהמקימים ואף ניהל את הפארק הימי בעקבה, עסק בניהול והקמת  המרינה ב-TALA BAY  (שכונה יוקרתית סגורה עם חוף פרטי השוכנת בדרום עקבה - מומלצת לסיבוב) ובכלל עושה רושם של אחד שלא יכול לשבת רגע בשקט. לפני כ-3 חודשים פתח את מועדון הצלילה החדש והעניק לו את השם המחייב - "ברקודה". 370 מ"ר של מועדון צלילה, אליו צמוד גם מלון צוללים קטן (50$ לזוג ללילה). הוא מארח שנותן לך הרגשה של בן בית, ולא רק כלקוח במועדון, אלא כמטייל בעקבה ובסביבותיה. בין אם זה מסעדה או אתר צלילה - ניתן תמיד לסמוך על הידע ועל ההמלצה שלו. 

 
המלון המארח, Captain's Hotel, ממוקם בלב אזור התיירות של עקבה, כמו שכתוב, 3 דקות הליכה מכל מקום (מהים, מהשוק, מהמסעדות והחנויות). המלון חדש ופתח את שעריו לפני כשלושה חודשים. הוא עדיין לא קיבל דירוג כוכבים, אך מנסיוננו אנו, ובהשוואה למלונות האילתיים, נראה שאפשר בשקט לדרג אותו כארבעה כוכבים. החדרים נקיים ומרווחים, לרשות האורחים בריכת שחיה, חדר כושר ומסעדת בשרים ומאכלי ים המומלצת לארוחת ערב.
 
"עקבה משתנה מחודש לחודש", מספר ופורס בפנינו תוכניות פיתוח והשקעות בסדר גודל של מיליארדים, גאסם נאסר, מנהל משרד התיירות של עקבה. העיר קיבלה מעמד פיתוח מיוחד ונהנית מפטור ממסים וכמו שהירדנים מגיעים לקניות מעמן, הוא מקווה לראות עוד ועוד ישראלים שבאים לבקר וליהנות מהמחירים הזולים. והאיש צודק. חנויות אלקטרוניקה ומוצרי חשמל, שעונים (קנינו, אלא מה?), פיצוחיות ושאוורמיות (ניסינו, מעולה), בגדים ומה לא, וכולן מלאות קונים. המחירים מתגלים מהר מאוד כנמוכים בעשרות אחוזים מאלה שאנו מכירים.
 
בשווקים, האיכות משובחת, אבל מעל לכל, כאן ניתן להשיג את הטעמים שלא ניתן למצוא בשום סופר ישראלי. בסיבוב בשוק, המארח שלנו מגלה בקיאות מעוררת קנאה בכל תבלין ובקבוק, מחליף צ'פחות עם בעלי מסעדות, ומצביע על פינות סודיות. שם כדאי לקנות את ה"פיצוחים הכי הכי", את ה"חלווה מסוריה שאין כמוה בשום מקום"
שמירה על הים
 
הים במפרץ עקבה הוא ים רגוע יחסית. טמפרטורת המים נעה בין 19/20 מעלות צלזיוס בחורף ל-26 מעלות בקיץ והים, למרות הקירבה לנמל הענק, נקי וצלול להפליא. רוב הזמן, הים הנקי אידיאלי עבור צלמים היכולים ללכוד במצלמותיהם אינספור דגי שונית ולמעלה מ-140 סוגים שונים של אלמוגים.
 
עם חתימתו של הסכם השלום, בין ירדן לישראל ב-1994, אחד הנושאים שעלו לשולחן הדיונים היה השמירה על הים והסביבה. אחת התוצאות המיידיות להסכם היה הקמתו של ה- Red Sea Marine Peace Park ומה שיצר אתר אחד גדול המתאים לחובבי ספורט הים לסוגיו. אתר שהחי הימי שבו כמעט ולא נפגע לאורך השנים.

רובו של מפרץ עקבה עמוק - למעלה מ-1800 מ' - אך החלק הצפוני שלו, ליד עקבה ואילת, יושב על מדף נמוך יותר. נכון, יש באיזור לא מעט בעיות של סחף, אך המים הרדודים יחסית מעודדים בהחלט את מושבות האלמוגים. בקרבת הנמל האלמוגים די הרוסים, אך ככל שמדרימים המצב הולך ומשתפר.
 

החוקים להגנה על החי הימי נוקשים ובלתי מתפשרים. הדייגים המקומיים אולי אינם אוהבים אותם, אך את התוצאות ניתן לראות מתחת למים: מושבות אלמוגים ענקיות שאף אחד לא מפריע לצמיחתן.
ברוב האתרים אין צורך בספינה על מנת להגיע אליהם והם נגישים ביותר מהחוף. הריפים עצמם נמשכים לאורך רצועה של מעל 17 ק"מ עד אחרי הגבול הסעודי וכל צולל יכול למצוא שם את מבוקשו. במרבית המקרים, אחרי שחייה של 100 מ' מקו החוף, עומק המים מתחיל לעבור את קו 50 המטר.
 
לחופים עצמם קל מאוד להגיע. בין אם במוניות מקומיות, ובעיקר עם מועדוני הצלילה השונים. מגיעים עד קו המים, עולים על החליפה ואתם במים.

למי שמביא עימו את חליפת הצלילה, הרי שבחודשי החורף, מספיקה חליפת 5-6 מ"מ. בקיץ, גם חליפת 3 מ"מ קצרה תעשה את העבודה. משקולות מקבלים במועדונים וניתן גם לבצע בכולם השלמות ציוד למי ששכח פריט כלשהו. ואפרופו שיכחה, רצוי לא לשכוח להביא את תעודות הצולל. במועדונים מקפידים על כך שמחוסרי תעודה לא ייכנסו למים. רצוי גם להצטייד באותה הזדמנות בביטוח צלילה בינלאומי. למי שדואג לשעת צרה, הרי שבעקבה ממוקם תא לחץ חדיש המותאם לשישה צוללים. המרחק מהאתר המרוחק ביותר ועד תא הלחץ הוא לא יותר מחצי שעת נסיעה. תא הלחץ מאוייש 24 שעות ביממה.
 
 
עקבה מציעה מצד אחד כמה מאתרי הצלילה האטרקטיביים ביותר ומצד שני מהווה כיום גם בסיס יציאה מרהיב לחקר הביולוגיה הימית בחופיה הדרומיים של עקבה וגם לסיורים באתרי תיירות, שהמפורסם בהם הוא פטרה שעומדת לקבל בקרוב את המעמד הנכסף של אחד משבעת פלאי עולם.
 
אתרי צלילה בולטים
 
Cedar Pride וה-Kiwi-Reef, שניהם קרובים לחוף, וניתן לצאת אליהם בשחייה מן החוף. אתרים אחרים שמומלצים בצלילה באזור עקבה הם: Taiyong, ה-Olivier's Canyon וה-Eel Garden.
 
Cedar Pride
כאֳנִיַּת מַשָּׂא לבנונית לְשֶׁעָבַר שהוטבעה במכוון לעומק הים, היא מהווה את אחת מאתרי הצלילה המרהיבים בירדן. היא ניזוקה בשריפה ב-1982, וטובעה לבקשת המלך עבדאללה בְּמִתְכַּוֵּן, במרחק כ-50 מטר מן החוף. האנייה שקעה על הקרקעית בצידי הנמל של עקבה בעומק מקסימלי של 28 מטר, ועד מהרה הפכה לשריד ומצע מתחדש הממוקם בין שתי שוניות אלמוגים שהתנחלו בהם בהדרגה שפע של אלמוגים – אלמוגי אבן ואלמוגים רכים.
 
לאחר שסומנה על-ידי מצוף על פני המים היא הפכה ליעד צלילה מועדף הן מהחוף והן מצלילה מסירות בקרבתה. החלק העליון של השונית המלאכותית נמצא בעומק כ-10 מטרים בלבד, כך שהיא משמשת יעד חביב לצוללים מתחילים וכמובן שגם לצוללים בעלי ניסיון. האתר, כ-80 מטרים אורכו, נחשב בין אתרי הצלילה המבוקשים ביותר וניתן לצפות במגוון הביולוגי שבו גם מספינות בעלות רצפת זכוכית שקופה מבלי להירטב. 

 
יעד צלילה זה נמצא בעומק של כ-7 מטרים בלבד, וצלמים רואים בו את אחד האתרים האטרקטיביים ביותר מבחינת צרכיהם. האזור שופע ב-ANTHIAS, אלמוגים שחורים ובתחנת ניקוי הנשלטת על-ידי מורנת הענק המלווה בקבוצת Banded Boxer Shrimp ו-Harlequin Shrimp כמו גם פיתיונאים. בשעות החשכה ניתן להבחין בדג הפיתיונאי (Toadfish), וב-Red Swimming Crabs, הנוהגים להסתתר במשך שעות היום.
  
 
אצל המהנדס
 
במרכז העיר, במרחק הליכה מהמלון, ממוקמת מסעדה מקומית העונה לשם הציורי "המוהנדס" (או כפי שמכירים אותה - הפלפל של המהנדס). תפריט בשרי, מנות ראשונות וסלטים. המחיר - בדיחה במושגים ישראלים.
 
מסעדת מלון Captain's מציעה תפריט עשיר במאכלי ים ומזרח תיכוניים והמחירים נעים בין בין 40 שקל ועד 70 שקל לארוחה מלאה. אכלנו שם ומומלץ.

מסעדת 'עלי בבה' הידועה והמומלצת מציעה גם היא תפריט מגוון של סלטים ומאכלים מזרח תיכוניים, על האש ומאכלים ירדנים טיפוסיים עם שירות מעולה. מחירים: בין 50 שקל ועד 80 שקל. אכלנו שם ומומלץ
 
למי שרוצה ליהנות מארוחה בסגנון איטלקי על שפת המרינה (נוף מדהים של כל עקבה ואילת) מומלץ להגיע למסעדת "רומרו" המעולה. היא ממוקמת בתוך מועדון השייט המלכותי ובתפריט שלה, בין היתר, פסטות עם סוגי רטבים שונים, סלטים מהפשוטים עד למשולבים עם שרימפס (מומלץ), כריכים ופיצה. מחירים: בין 50 ועד 120 שקל. אכלנו שם ומומלץ
 
חיי הלילה בעיר תוססים עד שעה 12:00 בלילה (חלק מהברים פתוחים גם עד 2:00), שעה שבה רוב המקומות נסגרים. אחת האפשרויות לבילוי נעים ומומלץ, היא ה"ג'אזו בר" שעל גג מלון AQUAMARINA  שבמרכז העיר. כמעט בכל ערב מתקיים מופע אקוסטי של מוזיקה שקטה.
 

 
וגם פטרה
 
הנסיעה לפטרה נמשכת מעל שעתיים של נסיעה בכביש שכמוהו קשה למצוא גם בטריטוריה ישראלית: רחב, מרווח, פתוח וסלול היטב. מסביב הרים ועוד הרים.

בירידה לכיוון פטרה, בחצייה של ואדי מוסא, מתחיל הנוף להשתנות מעט. הסלעים וההרים הגבוהים בצבע החול, ובעיקר אלה שממערב, מתחילים להשתנות, להתרכך בצורות, לקבל כתמי אדום, כחול, שחור וצהוב. עיר הסלע שוכנת בלב תופעת טבע חריגה. בשטח של מעל 200 ק"מ רבועים הצליחו רעידות אדמה, שטפונות, רוח וגשם, לחצוב בסלעים הרכים ולהפכם לפנטזיה דרמטית ומטורפת.
 
הנבטים, אשר הגיעו לאזור לפני כ-2000 שנה, הפכו את פטרה לעיר הבירה של ממלכתם. ממקום משכנם, במערות שחצבו בסלע, הם שלטו על דרכי מסחר במשי, בזהב ובבשמים שעשו דרכם מהמזרח למערב. בעושר שצברו הם השתמשו לפאר ולהאדיר את עירם, לחפור ולחצוב מבנים מפוארים יותר, מרשימים יותר. אמנם, רוב המבנים נעלמו עם השנים, אך אלה החצובים בסלע שרדו עד היום ומהווים עדות יוצאת דופן לעוצמת העבר.

הירידה לכיוון הקניון הצר המוביל לעיר מתבצעת על סוסים (המחיר כלול בכרטיס הכניסה). מתיישבים, מחזיקים היטב ואחד הבדואים האחראים על הסוסים מוביל את הסוס עד לקצה הירידה, היישר אל פתח הקניון, אל ה- Bab Es-Siq. המסלול מרשים ביותר ומתבצע בירידה הדרגתית. מסביב תצורות סלעים וצבעים שקשה לראות במקומות אחרים. בדרך למטה חולפים על פני קבר ה- Obelisk, תבליט גמל וסוחר שנחשפו לא מכבר, עוברים בין קירות ההולכים ונעשים יותר ויותר צרים ואז בבת אחת יוצאים אל האור, היישר אל מול המבנה המזוהה ביותר עם פטרה, El-Khazneh (בית האוצר) הזוהר בשמש.
 
משם ממשיכים לרדת במדרון אל הקברים, בתי המגורים, האמפיתיאטרון המרשים ואל ילדים, בני נוער ומבוגרים המנסים למכור לכם שרשראות, מטבעות וסתם אבנים יפות, והכל, כמה לא מפתיע, בעברית מדוברת. בעלי הכושר יכולים להמשיך ולהמשיך. 3 שעות הליכה משם נמצאים עוד אתרים מרשימים, ה- Qasr El Bint Faroun (ארמון בת פרעה) וה- El-Deir (המסגד).