מזה שנים שליאור חכמון מציירת סוסוני ים. כן. סוסוני ים. למה? אולי אלה זיכרונות הילדות מבילויים עם אביה הימאי, אולי בגלל צלילות במים רדודים והיתקלויות עימם, ואולי בגלל תכונותיהם. מה שבטוח, את התוצאות ניתן לראות בתערוכה חדשה שנפתחה לא מכבר בחיפה

כתב: דורון ברקת

אנשים שמכירים מקרוב את ליאור חכמון, ציירת, אומרים שכנראה באה מהים. מין סוג של בת ים, שבדם שלה - חוץ מכדוריות אדומות ולבנות - יש גם אלמוגים, דגיגונים ואצות.
כשבוחנים את הביוגרפיה שלה, ברור גם מדוע הם אומרים זאת. חכמון נולדה בחיפה, עיר הגלים. בילדותה נהגה לצאת להפלגות עם אביה, ימאי במקצועו. "היינו מגיעים ליעד כלשהו, האנייה היתה עוגנת בלב ים ואל החוף הגענו תמיד עם סירה קטנה", היא נזכרת. "לא פעם גלים גבוהים היו מטלטלים את הסירה הקטנה ברדתנו אליה מהאנייה הגדולה וזה היה מפחיד. גם בעליה וגם בירידה אל הסירה. היה מין פחד שאהבתי להרגיש. אהבתי לעמוד על הסירה הקטנה ולשמור על שיווי משקל, בלי להחזיק כלום ולנשום את ריח הים. הפלגנו הרבה לחו"ל. ההפלגות היו בחזקת מסעות קסומים ומרובי חוויות, הגעה למחוזות, טיולים, ושיוט ימים על פני ימים, שיוט שתמיד הזמין אל עוד מרחבים, אל הרבה כחולים, אל הרבה שמים ומים ושחפים... כשהיינו מגיעים לרציף, אהבתי להתהלך בין רשתות הדייגים, להריח את הריחות להתבונן במציאות שנותרו ברשתות הפרוסות אחרי שהדייגים הוציאו משם את השלל שתפסו. אצות תמיד היו שזורות שם, אבל מדי פעם היה נלכד ברשת כוכב ים ולעתים רחוקות מאד - סוסון ים קטן".
כעת, שנים אחרי אותם ימים מאושרים, חונכת חכמון תערוכת ציורים, תחת הכותרת "סוד הסוסונים - סודסונים". התערוכה מוצגת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה והיא תוצג שם עד סוף ינואר 2005. "אני חיה, עובדת ומציירת קרוב לים ובהשראת הים. המצולות והשחקים ניכרים בציורים, המצוירים בסגנון נאיבי, כמיתוסים, וכיצורי ים אמיתיים שלובשים צורה, צבעים מדהימים והאנשה".
רוב השנים חיה חכמון קרוב לים. "תמיד היה חשוב לי שהים יהיה נגיש, שיהיה קרוב, שאוכל כל שעה לחוש את נוכחותו, לנשום, להריח, לטייל לחופו, לטבול בו ולהקשיב לו". בתקופת למודי באוניברסיטה הרביתי לצייר בנות ים, לאסוף סיפורים שקשורים ביצורים הימיים, או להמציאם".
כסטודנטית לאמנות התפרנסה חכמון, בין היתר, ממכירת כריכים. "לפנות בוקר הייתי מתייצבת על הרציף של מעגן הדייג, הקטנוע שלי היה הופך לקיוסק קטן לצורך העניין. בערך ב-5:00 לפנות בוקר ספינות הדייגים היו נכנסות לרציף, הדייגים היו רעבים אחרי לילה של דיג בים, והיו טורפים את הכריכים שהכנתי. המראה של הספינות הנכנסות, שוקקות דגים, השחפים הוא משהו שצריך לראות. מדובר בחוויה חושית מלאה".

התערוכה בחיפה מלאה סוסוני ים. מה הסיפור שלהם?
"המפגש הראשון שלי עם סוסון הים התרחש תוך כדי צלילה בסיני, באזור שנקרא נחלת'-אל תל. סיימתי צלילה מרהיבה ביופייה ונשארתי באזור המים הרדודים לסיים את האוויר במיכל, תוך שאני שכובה על הקרקעית בין אצות הים היפיפיות. שיחקתי בעדינות בגבעולי האצות כשלפתע ראיתי את היצור המופלא הזה. היה זה סוסון ים קטן, שנע באיטיות, בתנועה המלכותית שלו, הגיח מבין העשבים והופיע לפני. זו הייתה התרגשות עצומה, אך בגלל שבפי היה וסת, לא ניתן היה להביע קריאות התפעלות והתרגשות. קפאתי על מקומי, היתה זו פשוט התרגשות שקטה שנספגת אל כל תא".
המפגש השני עם הסוסון, נזכרת חכמון, היה שנים רבות מאוחר יותר - בחלום. "אז התחלתי לצייר אותם, את הסוסונים, באינסוף מופעים שונים וצבעים. הציור עצמו הוא חוויה מהנה מאוד, עם הרבה השראה שמחזירה בתודעה את ההוויה אל מתחת למים, אל המצולות, אל עולם השקט הזה הרוחש חיים ויופי, שנכנסים אליו עם מיכל אויר ושומעים בו רק את הנשימות... אחרי שציירתי סידרה של סוסונים והתחלתי לקרוא עליהם בספרים זה רק הוסיף למידת העניין. החיות הללו הן בהחלט יוצאות דופן ועם התנהגות פנטסטית. כמעט פנטזיה. פנטזיה אמיתית. מתממשת, חיה, הווה. משהו בסוסון הים מרגש אותי".

הסוסונים
"הסוסונים הם בעלי חיים יוצאי דופן ומרתקים", אומרת חכמון. "במיתולוגיות השונות הם נחשבו לבעלי כוח מאגי ועד היום הם משמשים ברפואה הסינית, ההומאופטית, כ'אפרודיזיאק' לחיזוק כוח הגברא. בהקשר הזה, מה שהכי משעשע אותי הוא העובדה שאצל הסוסונים הזכר הוא זה שנכנס להריון".
הסוסונים חיים במים הרדודים, באזורים מרובי אצות, עשבי ים ושוניות אלמוגים. הם ניזונים מבעלי חיים זעירים שהם לוקטים בחדקיהם אל תוך לועם הצר. סוסון הים הוא דג, אך הוא נעדר עמוד שדרה. במקומו יש לו שלד חיצוני שמספק תמיכה לגופו ומערך דוקרנים שמשמש גם כשריון וגם להגנה בפני טורפים.
אחד המאפיינים המעניינים בסוסונים הוא שהם מסוגלים להחליף צבעים תוך זמן קצר - מחום צהבהב חד גוני ועד לצבעים פסיכודליים עזים וססגונים. שינוי הצבע נועד להתאימם לסביבתם ולסייע להם בהסוואה מפני אויבים ומפני טרף, עד שכמעט לא ניתן להבחין בהם בסביבתם הטבעית. כשהסוסון מבחין באויב הוא נאחז באצה נצבע בצבעה ונותן לזרמים להניעו עד שהוא נראה כחלק אינטגרלי ממנה. הסוסונים הם ציידי מארבים שנוהגים לכרוך את זנבם סביב אצה וממתינים לטרף שישחה בסמוך ואז לוקטים אותו אל קרבם.
לבני זוג הסוסונים טקסי חיזור מורכבים, במהלכם הם רוקדים ריקוד מסוגנן סביב עלה של עשב ים. הריקוד יכול להמשך שעות רבות כשבמהלכו הסוסונים משלבים זנבות. במהלך הריקוד, תוך כדי התגפפות, הנקבה מטילה ביצים אל כיס הדגירה המצוי על גחונו של הזכר. או אז הוא משחרר פרץ של זרע שנועד להפרות את הביציות.
עם השלמת ההפריה נסגר כיס הדגירה, והעוברים מתפתחים כאשר כל אחד מהם עטוף ברקמת חיפוי המזכירה שליה. הרכב נוזלי הכיס משתנה במהלך ההיריון מנוזלי שליה לנוזל שדומה בהרכבו למי הים, ככל הנראה על מנת להכין את הצאצאים למפגש עם מי הים. חוקרים ששקי השליה של הסוסונים מבוקרים בעזרת ההורמון פרולקטין שהוא גם ההורמון שמבקר את התפתחות העובר אצל נשים. עם סיום התפתחות העוברים, הסוסון הזכר עובר תהליך השרצה ארוך וכואב שיכול להמשך יומיים. עם יציאתם, הסוסונים נראים כהעתק מושלם של הוריהם והם עצמאיים לחלוטין. חלקם הגדול נסחף בזרם, מת ברעב, או נטרף וחלקם מגיע לבגרות מלאה.
יופיים הרב של הסוסונים והסגולות הרפואיות שיוחסו להם גרמו לצייד המוני וכיום נעשות פעילויות לשימור הסוסונים בארץ ובעולם.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן