לא רק מקלט מס, או גן עדן לעשירים, קיימן מספקת לצוללים חוויות שלא נשכחות במהרה. חתולי ים שמסתובבים סביבכם כמו כלבלבים, וניתן להאכיל אותם ממש מכף ידכם, מים חמים ונעימים במשך כל ימות השנה, ודגים שאוהבים גבינה צהובה

איי קיימן התגלו על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1503, וכוללים שלושה איים: גרנד קיימן, ליטל קיימן, וקיימן בראק.
הנוף הוא די חד גוני. אין הרים והמקום הגבוה ביותר הוא 12 מטר מעל לפני הים. אבל המראה מהמם. החופים לבנים, עצי הקוקוס יורדים כמעט עד למים, השקיעות יפיפיות והאנשים נחמדים ומסבירי פנים. כולם דוברי אנגלית, אם כי קצת קשה להבין אותה.
תוך כדי נסיעה באי, אפשר להגיע לגהינום. זו אינה אלא טבלת גידוד גירית שהים יצר בה צורות מעניינות של זיזים חדים. אי אפשר ללכת עליהם, גם לא עם נעליים. אם נופלים - נפצעים. היות ולא הצטברה על הסלעים כל קרקע, הצבע השולט שם הוא שחור ונטול צמחיה. ובמקום שבו הכל אמור להיות ירוק ושופע, זה גיהינום. גם כן גיהינום. כמו כן, קיימת באיים גם החווה לגידול צבי ים. למה חווה אם איי קיימן ידועים כאחד המקומות בהם מקננים צבי הים הירוק וצב הים הקרני? מסתבר שפיתוח התיירות באיים לקח מהצבים את רוב החופים, האורות מבלבלים את הוולדות ואלה לא מוצאים את דרכם לים כאשר הם בוקעים מהביצים. בכדי לשמר את אוכלוסיית הצבים הקימו חווה שמאפשרת לצבי הים להתרבות בתנאי שבי וכשהם גדלים משחררים אותם בצורה מבוקרת לסביבה הטבעית שלהם. במהלך הצלילה די נפוץ לראות צבי ים, אף על פי שלדברי הותיקים במקום, המפגשים אינם קורים באותה תדירות של פעם. ניתן להסתובב בין הבריכות, לראות צבים בשלבים של גידול ואת אלה הנמצאים ממש לפני השחרור לים.

צלחות מעופפות
אין צורך בחליפת צלילה. טמפרטורת המים לאורך כל השנה מתייצבת על 28 מעלות צלסיוס. ומדריכי הצלילה בקיימן מתגאים כי הם יכולים לצלול בכל יום בשנה.
בעומק 4 מטרים מתיישבים על החול ואז, כמו צלחות מעופפות, מכל הכיוונים, מגיעים חתולי ים, בכל גודל ובכל צורה. הם מקיפים אתכם מכל הכיוונים. זה מצחיק, זה משעשע, זה מבדר וזה משכיח את העובדה שתמיד אמרו לכם להיזהר מחתולי ים, כי יש להם עוקץ. נכון, יש, וצריך להיזהר, אבל פה הם הופכים מיד לחברים שלכם.
האגדה מספרת שהאתר החל להתפתח לצורתו הנוכחית כאשר בשנות ה-50 דייגים מקומיים נהגו לנקות במקום את שלל הדיג ולהשליך את השיירים לים, מה שגרר אחריו את להקות חתולי הים. בשנות ה-70, כאשר תיירות הצלילה החלה להתפתח באיים, גילו את המקום ומאז נוצרה מערכת יחסים מיוחדת במינה בין הצוללים ובין היצורים הנהדרים האלה. העיקרון פשוט: יורדים למים כשבכיס המאזן חתיכות דגים ומאכילים את חתולי הים. אלה התרגלו לחברה של צוללים (כספקי מזון) וכך, עם חתיכת דג טמון בכף היד אפשר להשתעשע עם חתול ים ענק. לחתול ים יש בעיה להשיג מזון. החתולים שטוחים כצלחות, העיניים למעלה והפה למטה, וכך קשה מאד לאכול, וקשה עוד יותר להשיג מזון.
זו גם הסיבה שחתולי ים חיים על החול ופיתחו להם חוש ריח מפותח. הם שוחים על החול ושואבים ממנו שאריות של מזון, כשהחול והמזון מסוננים דרך הפה.
אפשר לשחק איתם ממש כמו עם כלב. הם ירדפו אחרי יד עם הדג מצד לצד, מלמעלה למטה, לכל כיוון. אפשר לרכב עליהם, לעבור תחתם ולבסוף, לשחרר להם את הדג לפני הפה, בזהירות, לא קרוב מדי.

שלל צבעים
בצלילה נוספת בריף תגלו כי הנוף מעניין. הדגים די דומים בצורה לאלה של ים סוף, אך צבעיהם שונים. הכל כל כך דומה, אבל גם אחר. הנוף הרבה יותר מגוון. אין אלמוגים, אך יש שלל צבעים.
איי קיימן הם חלק מהאיים הקריביים, שהם למעשה פסגות הרים שנשארו בולטים מעל לפני הים, כשהאדמה שקעה כתוצאה מפעילות טקטונית. הים סביב האיים עמוק מאוד, כ-6000 מטר. האיים מוקפים בלגונה שמסתיימת בקיר שנופל מאות מטרים. המים כחולים והלגונה רדודה, בצבעי ירוק -טורקיז. החול לבן, הרקע - העצים - ירוק. שילוב מדהים של צבעים. הצלילה על הקיר מדהימה לא פחות. הנוף התת ימי: קניונים, מערות, קשתות שניתן לעבור דרכן.
נהוג בדרך כלל לבצע צלילה ראשונה לעומק של 30 מטר. המדריכים מקפידים להזכיר בתדריך שלא להעמיק מעבר לזה. זמן התחתית: 20 דקות. זה אם אתם אינכם חפצים לבדוק מבפנים את תא הלחץ המשוכלל שהותקן באי ב-1972 וטיפל עד היום בכ600 צוללים בסך הכל, מספר נמוך לכל הדעות, המצביע על שירות מעולה והקפדה על כללים.
מתחת למים יש מעט מאוד אלמוגים, אין שפע דגים, אבל יש ספוגים ענקיים, חלקם כה גדול שאפשר להיכנס לתוכם (לא כדאי, כי חוטפים על הראש מהמדריך).
באיי קיימן מקפידים מאוד שלא לגעת באלמוגים ובספוגים, אולם ניתן להאכיל את הדגים. במועדון ניתן לקנות מיכל גבינה צהובה שהדגים מתים עליה. וכך, בין שפריץ של גבינה צהובה ולהקות של פרפרונים, דגי מלאך, לוקוסים וברקודה ענקית בודדת, הצלילה עוברת בניחותא.
עוברים מקניון לקניון דרך מעברים משונים. הספוגים נותנים למים צבעים פסטליים עזים, צצים מהקיר בכל פינה.

כמו תולעים שיוצאות מהחול
יוצאים ועוברים לאתר חדש. הכל כל כך קרוב ופשוט. הצוות לוקח ממך את הציוד, מעביר את המאזן והווסת למיכל חדש ולכם לא נותר אלא להנות. אתר הצלילה הבא: ספינה טבועה בעומק 15 מטר, גרוטאה ששימשה את הצוותים שסימנו את אתרי הצלילה ועיגנו את מצופי הסימון באיזור. סביב גרנד קיימן יש כ-300 אתרים מסומנים. מותר לקשור רק ספינה אחת למצוף. כאן לא צריך שוטר תנועה לעשות סדר. הכל פשוט ורגוע. סביב הספינה גן צלופחים ענקי. הצלופחים קטנטנים, כמו תולעים שיוצאות מהחול באלפים. אלה התרגלו לחברה של צוללים ולא בורחים כמו במקומות אחרים. השתדלו לא להפריע.
על הספינה הטבועה הכל פתוח. אין זיזים, אין כבלים, אין סכנות. נכנסים למחסן, לחדר המנועים, לגשר. בתוך בית הגשר מצטברות בועות אוויר שפולטים הצוללים. תמונה בעלת פוטנציאל אדיר לצלמים יצירתיים.