מסע קצר אל המקום בו המילים מוחלפות בצבעים והאותיות בדגמים

מאובני דגים עתיקים שהתגלו לא מכבר תרמו לשינויי הגישה בדבר האוולוציה של החולייתנים, שנלמדה עד כה, בין השאר, על-פי חקר סנפירי הדגים. מה זה אומר עלינו, מה זה אומר על הדגים

היכן יצללו הצוללים של המילניום הבא? מה יישאר מהחיים הימיים? אילו סוגי דגים ושוניות אלמוגים ישרדו את ההרס, הזיהומים, המחלות, הפיתוח, הבנייה והקדמה של המאה ה-20? האם יישאר לדורות הבאים מה לראות מתחת למים גם בסופו של המילניום השלישי? נדב לוי מספק הרבה עובדות וגם כמה תשובות, אבל, בעיקר, משאיר הרבה מאוד סימני שאלה

מאת: נדב לוי*

לכל תושבי המרכז, שוחרי החי הימי, שבשביל לראות "דברים יפים באמת", מוכנים להשקיע זמן, כסף ונסיעה עד חופי הים האדום, מומלץ לעצור לרגע ולהתבונן במה שמצוי להם ממש מתחת לאף, ליד הבית, בים התיכון. במה? למשל ב"חינניות הים"

הסיפורים המזעזעים על אנשים שנטרפו בפתאומיות ובאכזריות על ידי תנינים, מחייבים אותנו, המטיילים שאוהבים לטבול במים, לדעת מעט יותר על החיה המפחידה והמרתקת הזאת

סוסוני הים מרתקים את האדם מזה אלפי שנים. הם זכו ליחס של הערצה, הופיעו בקסמים ובמיתולוגיות ותוארו אפילו כחרקים. בספרים, מיקומם היה תמיד בסמוך לחיפושיות ולזבובים. הם נחשבו לבעלי כוח מאגי, ואף משתמשים בהם עד עצם היום הזה כ"אפרודיסיאק" - חומר כתוש לחיזוק כוח הגברא. אבל, הנתון המעניין באמת טמון בעובדה שבסוסוני הים, הזכר הוא שנכנס "להריון"