נכון. כבר צללנו בעבר לזנוביה, אותה ספינה טבועה עמוסת משאיות, אבל, ביקור חוזר שערכה משלחת 'ים' לאתר הקפריסאי, הוכיח כי מדובר בצלילה שרק הולכת ומשתבחת עם השנים. אם מוסיפים לשקלול גם את ארוחות המזה המפורסמות, את היחס החם של המארחים, המים הצלולים והאווירה הרגועה, מקבלים חבילת נופש שקשה לעמוד בפניה

מאת: נחום דוניצה
צילום: דוד פילוסוף

האנגלי השיכור, בלי שתי השיניים הקדמיות, לא עזב אותנו במנוחה. הוא לחץ ידיים והוציא מהארנק תמונות ישנות שלו מהילדות. אחר כך, את התמונות של הילדים שלו, מכל אחת משש נשותיו ולבסוף ניצל את מיטב הטכנולוגיה הסלולרית הצבעונית כדי להראות לנו על המסך הקטן את החברה הנוכחית שלו. הטברנה במרכז העיירה פאראלימני (Paralimni), לא רחוק מאיה נפה, קיימת מאז 1947. מאז עברו בה הרבה אנגלים, כך נראה על פי הריכוז האנגלו-סקסי שעל הבר. ישבנו שם שעתיים, מתאוששים מטיסה של 40 דקות ונסיעה של עוד 40. כרסמנו צ'יפס פריכים, נגסנו בעדינות בטבעות קאלאמרי מצופות, נשכנו את גבינת החלומי המטוגנת שנחה לה בפיתה קריספית, חיזקנו את נפשנו בלחם טרי וחמאה ולגמנו מדי פעם מהבירה המקומית המפתיעה (Keo, למי שמתעניין). אם נזכור שרק זה עתה פשטנו מורעבים על קונדיטוריה מקומית כדי לבחון מקרוב את סודות הבורקסים המקומיים, הרי שניתן לומר שעמדנו בכבוד במשימה. זהו. אנחנו מוכנים למים הקרירים של סוף אפריל בקפריסין. מעתה ואילך נצטרך לסמוך על החליפה הרטובה ועל מאגרי השומן הטבעיים שלנו להגנה...

דופקים ראש
מלון אניאס (Aeneas) בן 5 הכוכבים, אליו הועדנו פנינו, מפגין מבחוץ צניעות קפריסאית. ממש בתחילתה של הדרך הראשית של איה נפה, אשר בקציה השני שוכנים מועדוני הלילה, הרעש והצלצולים. המקום - פנינה בפני עצמה וגן עדן לנופש. 294 חדרים מדוגמים היטב, במקצתם אף ג'אקוזי פרטי וחלקם ערוכים לקליטת משפחות בנות 2-6 נופשים. אם שיחק לכם המזל (ואו מנהל הבנק שלכם) תזכו לקבל חדר הפונה אל הבריכה. המשמעות: הוצאתם רגל ואתם כבר במדרגות היורדות היישר אל הבריכה. לכל חדר מדרגות ירידה משלו. ואפרופו בריכה - מדובר כאן בלא סתם בריכה, אלא בבריכה המשתרעת על שטח של 4000 מ"ר והיא נחשבת לאחת מבריכות המים הפתוחות הגדולות בעולם וללא ספק הגדולה ביותר באגן הים התיכון.
ומה עושים בערב באיה נפה? יש כאלה המנצלים את זמנם לשיטוט בציר הקניות הארוך. אחרים שמים את פניהם היישר אל מופעי החשפנות ויש גם רבים שהולכים למועדונים לדפוק את הראש במוסיקת טכנו עכשווית וצעקנית (ואולי בעוד כמה דברים שהשתיקה יפה להם). אנו הלכנו למסעדת קאריוקי שם דפקנו את הראש בצלילי "מלון קליפורניה", בביצוע סאני מסקוטלנד ובשירים של אלטון ג'ון בביצוע צמד צעירים בלונדינים שכנראה גורשו משבדיה בגלל היחס שלהם למוסיקה. במחיר המוסיקה - 6 לי"ק לאדם, קיבלנו גם ארוחת ערב שכללה סטייק ברוטב מפולפל, צ'יפס וגלידה לקינוח.
יום הצלילות שציפה לנו למחרת לא נראה מבטיח במיוחד. טיפות גשם ענקיות בגודלן היכו על מימי הבריכה כשהסטנו את הוילון בחדר. בחוץ עשה רושם שקריר ורק שמש שבצבצה לה מדי פעם נתנה תקווה להתבהרות. עד שסיימנו לדגום את כל הטוב של בופה ארוחת הבוקר, אכן התבהרו השמים.

מקום של כבוד
5 ק"מ צפונית מלרנקה, על אם הדרך לאיה נפה, על הכביש המהיר, שוכן מועדון הצלילה "אוקטופוס" (www.octopus-diving.com). קטן, צנוע, מסביר פנים. המועדון מוסמך PADI (5 כוכבי זהב) ומציע מגוון פעילויות מים (כולל קורסי BSAC). איאן מק-מוריי (Ian Mc Murray), מנהל המועדון, עם מבטא סקוטי כבד, טוען לכתר ה"צולל הראשון שירד אל ה'זנוביה'. קשה להעריך אם אכן כך הוא, אבל, העובדה שהוא פעיל באי מזה 25 שנה, מעידות לפחות כי אם לא היה באמת הראשון, הרי שהוא היה בין הראשונים.
מק-מוריי מעריך כי בלרנקה יש בין 3 מועדוני צלילה שלא בעונה ועד 12 מועדונים פעילים בקיץ. באיה נפה צפוף יותר, להערכתו, ושם מדברים על בין 47 מועדונים הפעילים בחורף ועד מעל 100 מועדונים הפעילים בקיץ. "אין ספק", הוא אומר, "אחת הסיבות שבאים לצלול בקפריסין היא ה'זנוביה', הנחשבת אצל רבים למועמדת בטוחה לתפוס מקום של כבוד בצמרת אתרי הספינות הטבועות בעולם כולו, במיוחד כעת, כשכל המגבלות שהיו בעבר ואסרו צלילות לחלקים מסויימים בספינה הוסרו זה מכבר. כיום מותר לצלול אל כל חלק שלה ואכן יש אצלנו צוללים שמגיעים לכמה ימי צלילה וכל מה שהם עושים זה לרדת פעמיים שלוש ביום לספינה - וככה יום אחרי יום".
מהמלון באיה נפה, אנו יוצאים למסע של כחצי שעה לכיוון המועדון ומשם בלי המתנות מיותרות נוסעים אחרי הרכב של אוקטופוס היישר למעגן של לרנקה. מספר שנים חלפו מאז ביקרנו במקום ומסתבר כי נמל הדייגים הקטן, הממוקם כ-5 דקות ממרכז העיר, שהדיף רוב הזמן ריח חריף של דגים שנישלו רק הבוקר מן הים, הפך למרינה שוקקת חיים, עם יכטות הנושאות דגלים מכל העולם, סירות בכל גודל ושני בתי קפה המציעים אוכל ליכטונרים הרעבים. במקום אף נבנו שירותים רחבי ידיים ומקלחות חינם לכל דורש, נתון שהתגלה כשימושי ביותר לאחר החזרה מהצלילות.
בינתיים קודרים השמיים ומתחיל טפטוף קל. הצוללים הבריטים שהתלוו לצלילה וכן קרייג, המדריך הנמרץ של אוקטופוס, למודי נסיון, עולים מייד על החליפות היבשות שלהם וסוגרים אותן היטב. צוות 'ים', שאף אחד מאנשיו לא חלם מימיו להצטייד בחליפה יבשה ("גברים או לא?") מתארגן על החליפות הדקיקות שהובאו אחר כבוד מהים האדום.
בתוכנית: ירידה לעומק 18 מטר, לכיוון הגשר, סיור קל, ירידה נוספת - לא יותר מ-30 מטר, ומשם לכיוון הפרופלור, עליה לעומק 5 מטרים לתחנת עצירה ומשם החוצה לסירה הממתינה.
במעגן כבר ממתינה לבואנו סירת הצוללים. מעמיסים ולדרך. 10 דקות הפלגה ואנו מעל לאתר. אין כל סימון בשטח, אבל המדריך מבטיח לנו שהזנוביה אכן ממתינה לנו למטה. טבילה ראשונה במים מבהירה מייד שלא הולכים ללקק כאן דבש. קר במים והולך ונעשה קר עוד יותר. הטמפרטורה במים בסופו של חודש אפריל הקריר עומדת סביב 13 מעלות.
הרחק למטה שכבה המפלצת. שחורה, ארוכה ארוכה, שקטה מאוד. ככל שמתקרבים היא נראית מרשימה יותר ויותר. קל מאוד לדמיין את הענק הזה משייט לו על פני המים. כעת הוא מונח בשקט על צידו. הפרופלור משמש כאתר צילום פופולרי, והמשאיות, שרובן עדיין קשורות למקומן, מהוות תפאורה לא רעה בכלל לכך. אם מדברים על פסגות, הרי שהצלילה לזנוביה בהחלט מהווה צלילה שכזו. לטובת חסרי הסבלנות שבין הקוראים אציין כבר בשלב זה: היה שווה להגיע לקפריסין ולו רק בשביל הצלילה היחידה הזאת, הנחשבת בעיני רבים לאחת מהצלילות היותר נחשבות בעולם, ככל שמדובר בירידה לספינות טבועות.
הזנוביה ממוקמת כקילומטר מהנמל ונחשבת לאחד מאתרי הצלילה הלוהטים ביותר בעולם. הספינה מסוג ספינות המשא השוודיות שזכו לשם "רו-רו" (Roll on Roll off) הובילה כלי רכב כבדים, בעיקר משאיות, כאשר בדרכה לנמל לרנקה, בשנת 1980, ללא כל התרעה מוקדמת, החלו המערכות הממוחשבות של מכלי הציפה לגלות כשל בתפקוד. מה בדיוק קרה שם, לא ממש ברור עד היום. חלק מהסברות טוען לבעיה במחשבי הספינה, שהפסיקו לפעול ואו קרסו, ואילו לא מעט נהגי מוניות מקומיים היו מוכנים להשבע במוניתם כי מדובר היה דווקא במעשה חבלה מתוחכם שביצע, מי אם לא, המוסד הישראלי... על פי הסברה הזו, הספינה הובילה כלי נשק ואולי אפילו אורניום, שהיו אמורים למצוא את דרכם לידיים סוריות. צודק מי שצודק, עולם הצלילה הרוויח אתר מופלא.
הספינה, על 100,000 הטונות שלה, ומעל 100 משאיות, מסוג מרצדס, סקניה, דאף ווולוו, שקעו להן למנוחת עולם בשנת 1980. הספינה, 178 מטר אורכה, שוכבת כיום על צידה. את המראה של הלווייתן מעשה ידי האדם ששוכב לו על צידו ניתן לראות כשהים צלול - והוא בדרך כלל כזה, כבר מלמעלה. הצלילה מתחילה למעשה בעומק 18 מטר, כשעומק הקרקעית מגיע ל-42 מטר. כך, גם צוללים מתחילים שזו להם אחת מצלילותיהם הראשונות וגם מנוסים ביותר, שזכו לעבור קורסי ספינות טבועות, יכולים להנות מהצלילה. לצוללים מהסוג השני, נכונה חווייה - ישיבה בתוך קבינה של משאית, בעומק עשרות מטרים מתחת לפני המים. עם זאת, חשוב להזהיר את מי שמתכוון להגיע למקום עבור חוייה זו: מומלץ שלא להכנס למשאיות ובוודאי שלא לשחות מתחתן, שכן הללו, במשקל 40 טון האחת, מחוזקות למקומן בכבל מתכת שבמשך השנים מאבד מתכונותיו. החלונות, אגב, נפרצו בכוח שנים מספר לאחר ההטבעה, כדי לאפשר לכוחות הצלה לחלץ מספר צוללים שנלכדו בפנים ללא יכולת יציאה.

108 משאיות
הצלילות הראשונות לספינה, מתוך כמה שבוצעו במשך יומיים של צלילה באתר, מסתפקות בסיור חיצוני. מצטלמים ליד הפרופלור הענק, מגרדים את החרטום, מציצים בדגה שמסביב ועולים. הצלילות הבאות כבר מעמיקות יותר. עד לא מכבר לא ניתן היה, לדוגמה, להכנס לחדר המכונות ובכמה מקרים לא היתה מותרת הגישה לחדרים נוספים בספינה. עם הסרת המגבלות, חשבנו גם אנו שנוכל להכנס לשם, אבל, מק-מוריי אינו מעודד. "למה שלא תסתפקו ב-108 המשאיות?", הוא שואל לפני הכניסה למים. ואכן, הסיור בין משאיות הענק, בחשיכה המוחלטת השוררת מתחת לפני המים שונה מכל צלילה אחרת. מק-מוריי, שכבר צלל כאן אלפי פעמים, טוען שבכל צלילה הוא מצליח להתרגש מחדש, למרות העובדה שהוא משוטט למעשה במגרש המשחקים הביתי שלו.
בין הצלילות אנו מצליחים להוציא ממנו את תיאור הפעם הראשונה שחדר לחדר המנוע בעצמו: "צוות צילום בריטי היה אמור להכין סרט על הטביעה של הספינה וכמי שמכיר, כנראה, טוב יותר מכל אחד אחר את האתר, בקשו שננסה לבחון את דרכי הגישה גם לחדר המנוע", הוא נזכר. "עד לאותו זמן לאף אחד לא היתה גישה לחדר וכל הנסיונות לחדירה לשם לא הצליחו, אבל העובדה שצוות צילום עומד להגיע למקום נתנו לי ולאגו שלי דחיפה רצינית... פתחי התחזוקה היו מבטיחים והחלנו בסידרה של גיחות שמרביתן לא העלו דבר. בהרבה מקרים הפתחים היו חסומים בטונות של ברזל, או שפשוט נתקעו במשך השנים. החלטנו לבחון את פתחי יציאות החירום.
הראשון אותו בדקנו היה פתח הממוקם בסיפון המשאיות התחתון ביותר. משם זחלנו בתוך צינור בקוטר 80 ס"מ, למרחק של כ-20 מטר, עד שהגענו לפתח שאנו היינו משוכנעים כי הוא ממוקם בגג חדר המכונות. לרוע המזל הפתח היה חסום ואי אפשר היה להזיזו. כדי לסבך את העניינים היה באותה מנהרה גם סולם מילוט שהקשה ביותר על התזוזה בפנים ושחייב אותנו לבצע את כל הדרך חזרה בזחילה לאחור. החלטנו לנסות את מזלנו בפתח צידי, עמוק יותר. גם כאן לא שיחק לנו המזל. החלטנו לבצע נסיון אחרון. ההימור שלי היה על פתח קטן בעומק 40 מ', שאף אחד לא התייחס אליו קודם לכן. פתחנו את תוכניות הספינה ולמדנו אותן היטב. הצצנו גם בצילומים שקיבלנו שבוצעו בספינה האחות של הזנוביה וניסינו לגבש מסלול. לרוע המזל, הפתח חוזק בסידרה של ברגים והפתיחה התבררה כמשימה קשה. בשלב הזה עברנו כבר למכלי ניטרוקס. אחרי שמונה צלילות נוספות מתסכלות ביותר בהן נאבקנו בברגים החלודים הרגשנו שאנו קרובים מתמיד. היה גם ברור לנו שהפתח חייב תמיכה חיצונית, אחרת הוא ייסגר מייד עם פתיחתו בשל לחץ המים. גייסנו שק ציפה של 300 ק"ג ותמכנו את הפתח. לאחר ששחררנו את הבורג האחרון. נכנסנו פנימה. היה זה מבט חטוף פנימה אבל מרגש ביותר. ראינו בבירור רב את ראשי המנוע הענק. בצלילות הבאות כבר בחנו יותר מקרוב את החלל. זה היה מעין מסע בזמן. כל דבר היה בדיוק במקום בו הוא הושאר ביום הטביעה. אוזניות של מכונאים היו תלויות במקום, בצד ראינו כוס קפה שמישהו לגם. מצמרר שיער. כך, צעד אחר צעד, חשפנו את שאר החדר, כשאנו עושים זאת בראות אפס כמעט. הסיבה: נשורת חלודה בלתי פוסקת שכיסתה אותנו רוב הזמן. הצלילות היו יותר ויותר מסוכנות ודרשו יותר ויותר נסיון ולימוד מקדים של תוכנית הצלילה, אבל עשינו זאת". גם כיום ניתן להכנס לשם, אך למה לקחת סיכון, אומר מק מוריי.
ואכן, גם בלי חדר המכונות, יש כאן עסק עם צלילות אותן ניתן להגדיר כ"מרגשות". לא פחות. קל יחסית להגיע לאיזור הגשר ולראות היכן נתן הקפטן את הוראותיו האחרונות. כך ניתן גם לגשת לחדר הרדיו והניווט. אבל, צלילה אחת היתה מרגשת מהאחרות. נכנסים לתא המטען מכיוון הסיפון. יש כאן פתחים גדולים ששימשו להעמסה. מרחוק נראית נקודת אור קטנה שהולכת וגדלה ככל שמתקדמים בתוך בטן האוניה. הצלילה היא בסגנון של עליה/ירידה/עליה ירידה. מפעילים פנסים ומבחינים מסביב במשאיות ענק התלושות ממקומן והפזורות על הקרקע כצעצועים של ילד ענקים ששכח אותן שם. מאחור הפתח הגדול הולך ונעלם, מקדימה, האור הכחול של פתח היציאה. יש עוצמה מרשימה בחלל הענק והחשוך והרבה הקלה כשמתקרבים לפתח היציאה מתא המטען.

האופציות פתוחות
את היותו של האתר "אתר מפתח", ככל שמדובר בצלילות בקפריסין, ניתן לראות בעובדה שקשה למצוא מועדון צלילה בכל רחבי האי שאינו מציע מסלול כלשהו הכולל גם הגעה לזנוביה. כך במועדון ה- Big Blue, הממוקם בעיירה פאראלימני המסמיך למגוון דרגות PADI, בבית הספר לצלילה AquaNaut, הממוקם ב- Fig tree Bay, המסמיך לתעודות NAUI ו- PADI (ניתן גם לעבור הסמכות נייטרוקס), או במרכז Sunfish Divers, הממוקם באיה נפה, המשתייך אף הוא לרשת הסמכות PADI.
המרכזים הנ"ל אף מבצעים צלילות באתרים נוספים. כך למשל ב- Konnos Bay. עם עומק התחלתי של 3 מטרים ועד עומק מקסימלי של 30 מ', משמש האתר יעד מתאים הן לצוללים מתחילים והן למנוסים יותר. ניתן להבחין במקום במספר מיני ספוגים, בלהקות דגיגונים ובמסלעות עשירות. אתר מומלץ אחר הוא ה- Amphorae Bay, שם בעומק 25 מ', מפוזרים הרבה מאוד עוגני אבן ושרידי עשרות כדי אמפורה עתיקים. ה- Canyon, הוא אתר צלילה חביב ביותר: כשמו כן הוא - קיר קניון תלול, היורד מעומק 6 מטרים ועד לעומק 18 מ'. הראות המצויינת, רוב הזמן, והים השקט נותנים לצולל לאורכו של הקיר תחושה ברורה של נפילה ממצוק, המלווה פה ושם, בדגים שבאים לבחון מקרוב את הפולש האנושי.
ביום הצלילות האחרון בסביבה, אנו נוטשים את ה'זנוביה' לטובת ספינה אחרת. פחות מוכרת: ה- HMS Cricket, מעין אתר "פרטי" של מק-מוריי, המעדיף שהוא גם יישאר כזה. כאן מדובר בספינת נהרות בריטית ממלחמת העולם הראשונה. הספינה עגנה במשך שנים בנמל לרנקה ושימשה את הצבא המקומי לאימוני ירי. בשנת 1947, לאחר סופה, היא טבעה וכיום היא מונחת במרחק הפלגה של כחצי שעה מהחוף, הפוכה לחלוטין בעומק 30 מ'. מסביב צמחייה ימית נאה, מספר מיני דגים, דוגמת גרופרים.
על החוף הנטוש לחלוטין, בצמוד למזח דייגים קטן, מתארגנים לצלילה. סירת דייגים שהגיעה באיחור אופנתי פורקת כמה ארגזים ואנו עם עוד כמה מקומיים בוחנים את השלל הלא מרשים. מבצעים ירידה לשדרית השטוחה, עושים סיבוב ועוד סיבוב ונכנסים הפעם מתחת לספינה כדי לראות את הגשרים. כאתר ספינה טבועה, אין כל כך הרבה מה לראות כאן, אבל, הפיצוי מגיע בשלל דגה ואלמוגים חיים. גם הפעם מדובר בצלילה מקפיאת דם, אם כי מזג האוויר הקייצי שלמעלה מפצה על הקור.

הסטוריה בת 10,000 שנה
קפריסין, האי הגדול ביותר במזרח הים התיכון, ממוקם במרחק של רק 40 דקות טיסה מאיתנו ועם זאת הוא הכי חו"ל שיכול להיות. קפריסין הוא אי שיודע לפנק. המפרצים הקסומים, פסגות ההר הירוקות, היערות הטבעיים והכפרים הציוריים, הם רקע אידיאלי לכל מי שרוצה לנוח לא רחוק מהבית, אבל, באווירה אמיתית של חו"ל מפנק. השירות בכל המקומות אליהם נכנסנו, בין אם מדובר במלון פאר, או בטברנה נידחת, נעים וידידותי, מסביר פנים. התרבות עתיקה והשאירה אחריה שרידים ארכיאולוגיים לא מעטים. מוזיאונים, כנסיות עתיקות ומינזרים ביזנטיים, בצד מועדוני לילה פעילים והופעות פולקלור אותנטיות, עונים על צרכי מי שבא להרחיב אופקים ולבלות. ועדיין לא דיברנו על המגוון הרחב של הפעילויות לתייר הפעיל, הרוצה, בין המנוחה ב'בטן/גב' על החוף, או בשולי הבריכה המחוממת, לצאת למסעות 4X4, לצלול אל אתר  ה'זנוביה', לבצע סקי מים, או סתם לשוטט ברגל, או על גבי אופניים בהרים הירוקים תמיד.
את הטיסה הישירה מישראל לקפרסין עשינו עם Cyprus Airways שהתגלתה כחברה אמינה, דייקנית ומסבירת פנים. למבקרים המגיעים לאי מוענקת אשרת שהייה מיידית ללא תשלום. הכניסה והיציאה מהאי ואליו דרך נמלי הים של קיריניה ופמגוסטה, או דרך נמל התעופה של ניקוסיה המוחזק על די התורכים - אסורה.
לאי הסטוריה בת 10,000 שנה ועד היום מושפעת תרבותו מכמה תרבויות זרות שעברו באזור. היו אלה היוונים אשר העניקו לו את זהותו כפי שהיא כיום ואת שפתו. בקפריסין ניתן למצוא בכל פינה תזכורת לבריטים ששהו באזור תקופה ארוכה. אם נוציא מהתמונה את העגבניות המטוגנות והבייקון שמקבלים בארוחת הבוקר, נשאר, בעיקר, עם הנהיגה בצד השמאלי של הכביש ועם כלי רכב, שבהם, משום מה ההגה לא ממוקם בצד הנכון - בצד ימין... וזה לא קל. המלצה שלי: לאחר שאספתם את הרכב השכור מהחברה קחו לכם כמה דקות לתרגול באזור השדה. אין לחץ תנועה, אין יותר מדי רמזורים, או גדרות בתים. רק לאחר שתרגישו בטוח רדו לכביש האמיתי (וגם אז עוד ייקח לכם זמן להתרגל למוזרות).
ב-1960 קיבלה קפריסין את עצמאותה מהשלטון הבריטי וב-1974 פלש הצבא התורכי לאי, השתלט על חלקו הצפוני והוא מחזיק בחלק זה עד היום. כיום מחולק האי לשני חלקים.
טמפרטורת המים ביום סביב האי, נעה בממוצע בין 15 מעלות צלזיוס בינואר, דרך 18.5 מעלות צלזיוס במאי ויכולה להגיע ל-24 מעלות צלזיוס במהלך ספטמבר. הטמפרטורות באי נוחות למטייל לא פחות: בינואר ניתן לחוש בקרירות של 16 מעלות צלזיוס, במאי, הממוצע עומד על 26 מעלות צלזיוס ובשיאו של הקיץ, באוגוסט, מגיעה הטמפרטורה ל-33 מעלות צלזיוס.
המרחקים בין הערים המרכזיות באי ניתנים לגמיעה בקלות רבה. שום נקודה אינה רחוקה מדי. מאיה נפה להרי הטרודוס צריך לעבור 120 ק"מ בלבד, לפאפוס 128 ק"מ, וללימסול 88 ק"מ.
האי התרומם מהים. הוא בנוי מאיזורים השונים זה מזה באופיים והתוצאה - מגוון נופים מרהיב המתאים לכל שוחר טבע באשר הוא. ניתן לאפיין מספר איזורים מרכזיים באי. הבולטים שבהם הם לרנקה, איה נפה, פאפוס, הטרודוס ולימסול.

לרנקה. יאכטות ושמש
לרנקה, שבה נמצא שדה התעופה הבינלאומי הראשי של קפריסין, היא עיירת חוף שקטה ונחמדה. בטיילת של העיר פזורים בתי קפה וטברנות, אבן מושכת למבקרים ולמקומיים כאחד. המרינה של לרנקה היא מוקד פופולרי לשייטי יכטות מכל העולם. בסמוך לשדה התעופה של האי נמצא אגם מלח שם מבלות להקות פלמינגו. בין האתרים המומלצים לביקור: המוזיאון האיזורי לארכיאולוגיה, המוזיאון של קרן פיירידס, מבנה הלה סולטן ומצודת העיר בה שוכן מוזיאון ימי הביניים. העיר מאופיינת בחופי רחצה נקיים ושטופי שמש. בעיר מספר בתי מלון מפוארים על החוף, בתי מלון קטנים ואף מלונות דירות.

איה נפה. חופי זהב
איה נפה, עיירת קייט ונופש המכילה חופי רחצה ומפרצים חוליים, מושכת תיירים במשך כל ימות השנה. האקלים הנפלא ותנאי הים האידיאליים מאפשרים להנות ממבחר גדול של פעילות ספורט ימי, דוגמת צלילה, סקי מים, צניחה, שיט ועוד. העיירה אף הפכה לשם נרדף למקום בילוי תוסס לצעירים ולצעירים ברוחם. מועדוני לילה אופנתיים ברמה גבוהה, פאבים הנושקים לים ומוסיקה ללא הפסקה, עשו את איה נפה לעיר הבילויים של קפריסין. זהו המקום המושלם לחופשה, מצב רוח טוב, והרבה פעילות ביום ובלילה. אתרים בסביבה השווים ביקור: הכפרים היפהפיים דוגמת הכפר פאראלימני, הידוע במסעדותיו המשובחות, או כף גרקו שבקצה המזרחי של האי.

פאפוס. טברנות ובתי קפה
פאפוס היא עיירת נופש חיננית, השוכנת לחופו המערבי של קפריסין ובה נמל דייגים ציורי שלאורכו טברנות ובתי קפה. העיירה אף ידועה בשווקים צבעוניים, שקיעות מופלאות ובמסעדות נפלאות. בחוף סמוך לפאפוס נולדה האלה אפרודיטה מקצף הים. את מקום הולדתה המיתולוגי - סלע אפרודיטה, מראים בפאפוס עד היום. עתיקותיה של העיירה הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית והמבקר יכול להנות מרצפות פסיפס מרהיבות מהתקופה הרומית, מבצר מהמאה ה-16, נמל עתיק מוקף בתי קפה וטברנות, תיאטרון רומי, מרחצאות צלבניות ו"קברי מלכים" מרשימים. זו העיירה לאוהבי העתיקות והים. בעיירה וסביבתה מלונות ברמה גבוהה, כמו גם מלונות דירות ווילות להשכרה למשפחות וחברים.

הרי הטרודוס. סקי ונופי יער טבעי
רכס הרי הטרודוס ממוקם במרכז האי וכ-40 דקות נסיעה מהעיר לימסול. האיזור רצוף מסלולי טיול לג'יפים, אופניים וערוך להליכה ברגל. באיזור פזורים כפרים ציוריים דוגמת כפר היין קרסוחריה והכפרים המסורתיים פלאטרס, קאקופטריה, אומודוס, ארסוס ופיקארו. בין לבין ניתן לבקר בכנסיות ומנזרים המכילים איקונות עתיקות וציורי קיר ביזנטיים. אטרקציית החורף הגדולה של הטרודוס היא אתרי הסקי הבינלאומיים הפועלים כאן בעונה ומושכים תיירים מכל העולם. פלאטרס (Platres) - כפר מרכזי ברכס הרי הטרודוס הממוקם באזור מוקף יערות מומלץ ביותר. לכאן מגיעים אלו שלא אוהבים במיוחד חול וים ומעדיפים סקי בחורף ומסלולי הליכה ברגל בקיץ. האזור כולו רצוף כנסיות ומנזרים, המכילים איקונות עתיקים וציורי קיר ביזנטיים מתקופות שונות ושווה לבקר במנזר Kykko. זהו המנזר המפורסם ביותר בקפריסין. הוא נוסד בשנת 1100 לספירה וניתן לראות בין כתליו את פאר היצירה הביזנטינית, העתיקה והחדשה (הרבה מאוד זהב ונוצצים). ההגעה למנזר יכולה להתבצע דרך הטרודוס (משעמם) או דרך מסלול הרים מפרך, אך מספק ביותר החולף דרך אחד הנופים היותר יפים של האי תוך חיתוך ה- Cedar Valley.

לימסול. יין, נמל ומסעדות
לימסול היא עיר הנמל הגדולה בקפריסין, מרכז ייצור היין ועיר נופש תוססת המלאה במקומות בילוי (ודי אם להזכיר את פסטיבל היין השנתי הקורה בכל ספטמבר). לימסול מתגאה ב-15 ק"מ של חוף ים זהוב, עם מרכזי קניות הומים, טברנות ומסעדות רבות, חיי לילה סוערים ומגוון אטרקציות לתיירים. זוהי ה-"סיטי" של קפריסין. לאורך החוף נמצאים בתי מלון מפוארים, מלונות דירות ומרכזי הקניות. אתר התיירות המרכזי הוא המבצר העירוני מהמאה ה-12.

עוברים בזיגי
הדרך ליעד הצלילות הבא שלנו אורכת שעתיים. טוב, לא ממש שעתיים. ליתר דיוק, ארבע שעות.
הסיבה אינה טמונה באוטוסטרדה המהירה והמאוד משולטת המחברת את לרנקה עם היעד הבא שלנו - העיירה פוליס וכפר הנופש לאצ'י (Latchi). הסיבה היא כפר דייגים תמים העונה לשם זיגי (Zigi) הנמצא על אם הדרך המציע מספר מסעדות חוף שוות ביקור ועצירה. וכך יצא שמשלחת 'ים', נחתה לה בשעות אחה"צ במסעדה השוכנת מטר מהים, לעוד אחת מאותן ארוחות בלתי נשכחות, עמוסות שלל מאכלי ים.
Elia Latchi Holiday Village, מקום משכננו ליומיים הבאים, דקות נסיעה מהעיירה פוליס, מתגלה כאתר נופש סימפטי במיוחד. אין פה את הפאר של מלונות 5 הכוכבים של איה נפה, אבל יש את כל השאר: שקט, אוויר נקי של ים והרבה הרבה ירוק בעיניים. הכפר מזכיר במבנהו הבסיסי כפר קפריסאי של ממש. הוא יושב על גבעה (מה שבהחלט אומר שמדובר בעליות וירידות) והמבנים נמוכים ומוקפים במדשאות ועצי פרי מניבים (לנו יצא לדגום מקרוב את השסק הבשל). 145 יחידות המגורים מציעות מטבחון ושלל אופציות - החל מיחידות לשלושה אנשים, דירות למשפחות של זוג ושני ילדים (הישנים במיטות קומותיים) ועד דירות ירח דבש המרוהטות בריהוט קפריסאי עתיק. הצד האחורי של כל דירה בקומת הקרקע פונה למדשאה ובה מיטות שיזוף ואילו הקומות השניות מצויידות במרפסות שבמרבית המקרים משקיפות היישר אל הים. אם צריך למצוא מילה אחת המתארת את המקום, כנראה מדובר ב"רוגע". המקום משדר: "באת לנופש, עכשיו אפשר להירגע".
5 לילות לינה על בסיס 4 צוללים החולקים דירה אחת (כולל ארוחת בוקר), כולל 6 צלילות (מכלים ומשקולות כלולים), יעלו לצולל הישראלי $520 לאדם (לא כולל טיסות, כמובן). לילה נוסף יעלה $44. למידע נוסף ולהזמנות: info@eliavillage.com
או 00357/26321011.
נמל הדייגים הסימפטי, מרחק דקות ספורות מכפר הנופש עצמו, מהווה את מקום משכנו של מועדון הצלילה הסופר-מדוגם Latchi Dive Center שהוא למעשה חלק מקומפלקס שלם של מגוון פעילויות מים - Latchi Watersports Center. הבעלים, ג'והן אירווין (John Irvine), מתגלה כאמריקני יהודי חם, פרופ' למדעי המדינה, שהספיק בעברו לפתור אי אלו בעיות עבור מדינת ישראל, אשר החליט בשלב מסויים לפרוש לטובת הקמת מרכז ספורט ימי מצליח. מועדון הצלילה (5 כוכבי PADI) מסודר בסדר ייקי מעורר התפעלות. כל פיסת ציוד במקומה, המדחס מצוחצח וציוד ההשכרה מגוון ומרשים וכולל ציוד ההולם ילדים מגיל 8 ואילך (קורס צלילה לילדים PADI Bubblemaker ובו צוללים עד לעומק 2 מ', עולה 44 לי"ק).
הצלילות בחופים הצפון-מערביים של קפריסין מציעות מים צלולים במיוחד וראות טובה. חיי הים מתגלים כאן כעשירים וניתן לאתר בסביבה שלל מנהרות ומערות קטנות, אלמוגים ובעיקר אמפורות עתיקות.
אחת מצלילות החובה באיזור היא באיי סנט ג'ורג'. מדובר בצלילה המתאימה לכל רמות הצלילה - 5 מהן הן צלילות עומק ושתיים במים רדודים. צלילת הצד המערבי מורידה את הצולל לאורך קיר תלול מעומק 8 מ' לעומק 32 מ'. הצד הצפוני מוריד את הצולל לאורך קיר עד לעומק 35 מ'. הצד הדרומי יורד במתלול מעומק 7 מ' לעומק 42 מ' כאשר לאורך המסלול יש שלל שברי כדים שכנראה שימשו אתר קבורה סמוך. צד צפון מזרח יורד עד לעומק 47 מ' ואילו צד דרום מזרח, מציע מעבר ליד עוגנים עתיקים בגדלים שונים, אשר טבעו במקום במאה ה-16. St. Georges Reef, לא הרחק משם מציע מערות ומנהרות לא עמוקים, אך עמוסי חי ימי עשיר ומגוון.
למי שמתכנן לצלול בסביבה, מומלץ לא לפספס את אתר ה- Fontana Amoroza, את ה- Blue Lagoon ואת Mazakai Island. בראשון, מדובר במעין "נמל טבוע" ובו שלל אמפורות מהתקופות הרומית וההלניסטית. בשני, מדובר בצלילה במים חמימים וצלולים בעומקים של 3-7 מ' - קלאסי לצוללים המתחילים (ואכן המועדון מנצל את האתר לשיעורי הצלילה שהוא מעביר). האתר השלישי מהווה את הנקודה הצפון מערבית ביותר של קפריסין - 15 מ' עומק עם מגוון של חי ימי, קשתות ותצורות סלעים מרשימות.
לדברי אירווין, אחד היתרונות הגדולים של המועדון שלו הוא בגישה הייחודית להגעה לאתר. ואכן, כאן אין צורך במדריך צמוד המתלווה אליך, ולמעשה אין צורך גם בהסעה לאתרים עצמם... המועדון מצוייד ב- 15 סירות מנוע מהירות, המצויידות כולן באמצעי קשר וניווט לאחר קבלת הסבר על מיקום האתר, אתה מקבל סירה ויכול לצאת לבדך לגמרי לאתר המבוקש. הים שקט, מרגיע אירווין, ועד היום לא קרו כל תקלות. המחירים לסירות, המדוגמות אף הן, נע בין 20 לי"ק, לשעת סירת 30 כו"ס, דרך 87 לי"ק. לסירת 60 כו"ס ליום שלם ועד 4 שעות עם סירת 300 כו"ס, המצויידת גם בקפטן, העולות 300 לי"ק. מחיר הדלק: 0.55 לי"ק.
במרינת הדייגים ניתן גם לצאת להפלגות באיזור. מרביתן יוצאות בשעה 10.30 בבוקר והמסלול מוביל לאורכה של שמורת אקאמאס. בדרך עוברים מפרצונים קסומים ואתרי מורשת, דוגמת "מרחצאות אפרודיטה". בסביבות 12.00 עוצרות הספינות בלגונה הכחולה לשעה של שחייה והחזרה לנמל בסביבות 14.00. עלויות: 8 לי"ק למבוגר, 4 לי"ק לילד והמחיר כולל פירות טריים ויין.

מילות סיום
הביקור החוזר לקפריסין הוכיח כמה אמיתות בסיסיות: הראשונה והחשובה שבהן היא שלא תמיד צריך לטוס לקצה השני של העולם כדי להגיע לאתר צלילות שווה. נכון, על חופי קפריסין לא צומחים דקלי קוקוס ציוריים ואף נערת איים, או נער איים (למי שמעדיפה), לא יגישו לכם קוקטיילים מעוטרים במטריות צבעוניות, אבל, אין הרבה אתרים אקזוטיים היכולים להתחרות בזנוביה. זו באמת ובתמים צלילה שרק הולכת ומשתבחת עם השנים. מדובר כאן בצלילה מרתקת, מרגשת לעתים מלאת עניין. אם מוסיפים לשקלול הסופי גם את ארוחות המזה האינסופיות, את היחס החם של המארחים והאווירה הרגועה עד מאוד, מקבלים חבילת נופש שקשה לעמוד בפניה, הנמצאת, וזאת יש לזכור, בסך הכל 40 דקות טיסה מכאן.

תודה ל- Cyprus Tourism Organisation ול- Cyprus Airways, על הסיוע בהכנת הכתבה.