סופו הגיאוגרפי של מפרץ אילת, מהווה את נקודת ההתחלה של חיים רבים. האזורים החוליים הם מקום מחייתם של רבבות יצורים זעירים, והצולל המופתע יכול להיחשף כאן לא רק ל"פעוטון" שבו מבלים מינים רבים את תקופת חייהם הראשונה, אלא גם למגוון דגי הים הפתוח, דוגמת כרישים ובטאים

אזור החוף הצפוני של אילת נמשך מגבול ירדן ועד חוף "הדקל". זהו אמנם סופו הגיאוגרפי של מפרץ אילת, אך הוא מהווה את נקודת ההתחלה של חיים רבים. בניגוד לשאר המפרץ, המדרון החולי כאן מתון-יחסית ואינו מוקף בשונית חוגרת רדודה, אלא במרבדי אלמוגים עמוקים יותר בחלקו המערבי של החוף. האזורים החוליים הם מקום מחייתם של רבבות יצורים זעירים (סרטנים, תולעים וכו') החיים בתוך החול, או מרחפים מעליו כעננים קטנים. יצורים אלה משמשים מזון אידיאלי למפתח הפה הקטן של הדגיגים בתחילת דרכם. לכן נוצר בחוף הצפוני ממש "פעוטון" שבו מבלים מינים רבים את תקופת חייהם הראשונה. עם תום עונת הרבייה, בשלהי הקיץ, ניתן למצוא בינות לסלעים, בין הגרוטאות הרבות הפזורות על הקרקעית, או על החול עצמו, את "הדגם המוקטן" של הדגים שאנחנו מכירים בשונית - פרפרונים, קופסינונים (שלעתים אינם עולים על גודלה של קוביית שש-בש), בינתנים ומוליות, יוליות ים סוף (אשר צבען אינו כחול כשל הדגים הבוגרים, אלא בהיר עם דגם של שתי עיניים מדומות בצבע כתום עז), להקות גדולות של שרביטיות ושל כחל סהרוני, דיונונים זעירים והרשימה עוד ארוכה.
דקי האבחנה שבינינו יגלו גם פיתיונאים (אנטנרים), אשר יושבים חסרי תנועה על גרוטאה מזדמנת, או על חבל תלוי ונדמים ממש למין זה או אחר של ספוג. דג זה מצויד בחכה דקיקה, בעלת "פיתיון" מתנועע, באמצעותו הוא מושך דגים להגיע ישירות אל קרבת פיו. הפיתיונאי כה מותאם לחוסר תנועה עד כי אפילו פתחי הזימים שלו מוסתרים מאחורי סנפירי החזה (אשר נראים ומשמשים כ"רגליים"). על גבי חבלים או בין גבעולי עשבי הים ניתן למצוא גם סוסוני ים (ישנם שני מינים באילת), וחיפוש יסודי על הקרקעית (בעזרת העיניים בלבד...) יכול לגלות את החשמלן, הנוהג להסתתר בחול ולהמם את טרפו (דגים קטנים) בעזרת זרם חשמלי. כן יתגלו לעינינו עיני הסרטנים הממהרים להתחפר, או דג התנינון, האורב לטרפו כשהוא מוסווה היטב.

בחוף הצפוני ממוקמים גם כלובי הדגים, המכילים בתוכם אלפי דגי דניס ולברק, דגים זרים שהובאו לכאן כגידול חקלאות ימית. כמות כזו של דגים מהווה מוקד משיכה ללהקות דגים גדולים מהים הפתוח, כולל דגי סחוס שונים. על הקרקעית מחכים לשאריות, טריגונים גדולים (מיני חתולי ים), ומדי פעם נצפים שם כרישים גדולים, אשר מקום מחייתם בים הפתוח, ואפילו דולפינים מגיעים לעתים כדי לחמוד את אלפי הדגים שחגים בכלוב במעגל אין-סופי.
מלבד בעלי חיים ישנם גם כמה מיצגים דוממים מעניינים, אשר הושקעו בתקווה להפוך את האזור למעין פארק צלילה. לדוגמה, נציין, את גן הפסלים, אשר בו ארבעה פסלים אמנותיים שיצר האמן דן רפפורט. לא רחוק מהם שקועים ארבעה כלי-רכב אמפיביים, ששימשו בעבר לטיולים משולבים בים ובמדבר, שני עמודי חשמל, גופי מתכת נוספים ששימשו את מכרות תמנע ומכבש כבישים גדול שסיים את עבודתו בניסיון "לכבוש" את קרקע הים. כל אלה תוכננו להשתלב במבנה גיאומטרי מסוים, אך העבודה לא בוצעה עד תום וכעת הם שוכבים במרחק זה מזה, והצולל עובר מהאחד לאחר.

הפיכת העצמים האלה לשונית מלאכותית הייתה חלקית בלבד, בשל כיסויים בחול והעכירות במים, אשר לא אפשרו התיישבות צמדת-ים ואלמוגים על חלקי המתכת החשופה. ובכל זאת, בחללי הרכבים האמפיביים מוצאים מסתור דגי לילה שונים, דגי קיפודג (אבו נפחא) ומשפחות שלמות של צלופחים (מורנות). ביניהם שוחים קופסינונים גדולי-ממדים וקיסר הדור במלוא תפארתו. דוגמא לשונית מלאכותית נוספת היא "הפירמידה" שהושקעה במים בשנת 1992 ע"י אוניברסיטת ת"א, ולמרות הזמן הקצר-יחסית שעבר מאז, אוכלסה בספוגים, אלמוגים, שהם בע"ח לכל דבר, ובעלי חיים רבים נוספים.
בכל האתרים כאן הראות נמוכה יחסית, ורובם נמצאים באזור בו נעים כלי שיט, או באזור שבבעלות פרטית (כלובי הדגים), לכן חובה להגיע אליהם לאחר תאום מראש (או להצטייד באישור המתאים), ולהיעזר בסירת צוללים.