הוא מונע את מחלת הים, מנקה ומשפר את מערכת כלי הדם והלב, מחזק את המערכת החיסונית ומונע התקררויות, מקל על כאבי ראש וכאבים ריאומטיים, מעורר את התשוקה המינית ומשפר את כח הגברא. אבל, הכי טוב הוא הולך עם מאכלי ים...

גיורא רז
 
סיפור התפשטותו של הג'ינג'ר וחדירתו לתרבויות העולם כולו, הוא פנטסטי ואקסוטי, ממש כמו האמונות והתכונות שיוחסו ועדיין מיוחסות לו.
כבר בתקופת האימפריה הרומית בלט הג'ינג'ר מבין התבלינים המזרחיים, שהיו ידועים אז. המחיר הגבוה שנדרש עבורו (פי 15 ממחיר הפלפל השחור) לא היווה מגבלה משמעותית לשימוש הנרחב בו. הג'ינג'ר יובא בכמויות גדולות, הביקוש היה רב והמסים הכבדים שהוטלו על המסחר בו היוו הכנסה נאה לשלטונות. עיקר היבוא לרומא היה בספינות, מהודו דרך אלכסנדריה במצרים, (דרך המשי היבשתית, נפתחה למעשה רק במאה השניה לספירה).
בימי הביניים היה הג'ינג'ר נפוץ ביותר בכל רחבי אירופה ושימש במתכונים רבים ושונים, לעיתים קרובות ביחד עם הקינמון, כתבלין המקובל ביותר. בתקופה זו הובא לראשונה לאירופה, ע"י הערבים, הג'ינג'ר המסוכר, שהיה ללהיט מיידי ושימש במעדנים רבים כמו תה-ג'ינג'ר ועוגות.
הרנסאנס, הביא שינויים משמעותיים גם בטעם ובהעדפות הקולינריות של הקהל האירופי, בעיקר הצרפתי. הנטיה החדשה היתה לאוכל מעודן יותר וקרנו של הג'ינג'ר, עז הטעם, ירדה.
משחר ההסטוריה האנושית, יוחסו לגינג'ר תכונות מרפא רבות, שחלק ניכר מהן קיבל אישוש ואישור במחקרים מודרניים. תכונות כמו: חיזוק הגוף לאחר מחלות שונות, סיוע רב עוצמה לעיכול ומניעת קשיים במערכת העיכול. הג'ינג'ר נודע בין היתר כמונע מחלות תנועה (מחלת ים), מנקה ומשפר את מערכת כלי הדם והלב, מחזק את המערכת החיסונית, מונע התקררויות ומקל על כאבי ראש וכאבים ריאומטיים. אולם, מה שסייע יותר מכל לתפוצתו ולפופולריותו של הג'ינג'ר הוא, השפעתו המעוררת על התשוקה המינית, שיפור כח הגברא וחידוש הנעורים.
שמו המדעי של הג'ינג'ר Gingiber Officinale מעיד על התכונות הרפואיות שיוחסו לו בימי הבינים. התבלין הוא למעשה קנה השורש של צמח הג'ינג'ר, ומוצאו מדרום מזרח אסיה (כנראה מלזיה והודו). על היותו אחד הצמחים המתורבתים המצליחים ביותר בעולם, תעיד העובדה כי הוא אינו גדל כיום בשום מקום כצמח בר. השימוש העיקרי והנפוץ ביותר בגינג'ר לבישול ולתיבול הוא בצורתו הטריה, קנה השורש השלם. צורות אחרות בהן מופיע הג'ינג'ר בשווקים - ג'ינג'ר מיובש, שיש להשרותו במים לפני השימוש, גינג'ר טחון הידוע אצלנו בשם זנגויל, וכאמור גינג'ר מסוכר, כבוש ותמציות ג'ינג'ר.
בפולחן, ברפואה ובמטבח הסיני, היפני וההודי, תופס הג'ינג'ר מאז ומעולם, מקום מכובד ביותר, לא רק כתרופה ,מאכל או תבלין, אלה כאלמנט ספיריטואלי חשוב ביותר בשיווי המשקל וההרמוניה הקוסמית של היין והיאנג.
הקוראן, למשל, מבטיח למאמיניו הנאמנים, המשך תענוגותיהם החושניים גם לאחר המוות, בגן העדן, שם יפונקו ע"י נערים צעירים יפי תואר שישקו אותם במי-ג'ינג'ר ממעין סנסביל מתוך גביעי בדולח וכסף.
מי -ג'ינג'ר או תה- ג'ינג'ר נחשבים בתרבויות רבות כאפרודיזיאק רב עוצמה. יועצי תזונה ידועים בחצרות קיסרי ימי הביניים, חיברו שלל מתכונים המכילים ג'ינג'ר, לשמירת בריאותם הסדירה של אדוניהם.
אסכולה לרפואה, שנוסדה בשלהי ימי הביניים, בסלרנו שבאיטליה ע"י ארבעה רופאים ידועי שם, אחד נוצרי אחד יווני, אחד יהודי ואחד מוסלמי, חיברו באותה רוח אוסף הוראות ומרשמים לשמירת ההיגיינה, הבריאות והכושר בקובץ Regimen Sanitatis Salerno, בו הם מהללים את תכונותיו המיוחדות של הג'ינג'ר:
"עלצו קרביים, קיבה, ריאה וחלציים,
ושיר הלל לגינג'ר העז שירו ברננה.
מרווה הצמא, מחיה הנפש, מסעיר הנשמה,
ומעורר אהבת נעורים חדשה לעת זקנה.
("History of Food", Maguelonne Toussaint - (Samat.
סיפורו של הג'ינג'ר אכן מרתק ומסקרן ולא נוכל להאריך בו כאן. דבר אחד אל תחמיצו: קנו גינג'ר, טרי ככל האפשר ונסו אותו, עם כל דבר.
לדגים ולמאכלי ים עושה הגינג'ר נפלאות ממש. להלן כמה דוגמאות פשוטות:
 
ג'ינג'ר כבוש
350 גר' ג'ינג'ר טרי
1/3 כוס חומץ אורז (ניתן להשיג במכולות הסיניות בשוק הכרמל, ת'א)
כוס סוכר
1/3 כפית מלח
בעזרת סכין חדה מאד או קולפן ירקות, לגלח את שורש הג'ינג'ר לפרוסות דקיקות.
בצנצנת הניתנת לאטימה לערבב את החומץ, הסוכר והמלח.
לחלוט את פרוסות הג'נג'ר במים רותחים ל30 שניות, לסנן ולקרר.
להניח את הג'ינג'ר החלוט בצנצנת החומץ, לערבב היטב.
לשמור במקרר. ניתן לשימוש אחרי 48 שעות.
מחזיק בקירור שבועות אחדים לאחר הפתיחה.
מצוין עם סושי, סשימי, דים סם, רטבים וסלטים.
 
קרפיון בג'ינג'ר ובצל ירוק
ל8- סועדים
בסין היבשתית, הרחוקה מהים, שרבים בה הנהרות ותעלות המים, הקרפיון הוא אחד המאכלים הנפוצים והאהובים ביותר.
קרפיון במשקל 2 ק"ג
250 גרם ג'ינג'ר טרי
250 גרם בצל ירוק - החלק הלבן ומעט מהירוק
6 כפות שמן
כוס יין לבן יבש
2 כוסות מים
מלח בישול עבה
פלפל לבן
2 כפיות שמן שומשום
כפית סוכר
שתי כפיות רוטב סויה כהה
צרור עלי כוסברה
לנקות ולשטוף את הדג, לקלוף את הג'ינג'ר ולקצץ דק מאוד, לחצות את הבצלים לאורכם, לחמם את השמן בווק או מחבת גדולה ועמוקה, עד שמעלה עשן, לטגן במהירות את הג'ינג'ר והבצל. להכניס את הדג ולטגן את הדג ,להשחים קלות משני הצדדים. להוסיף את היין, המים, המלח, הפלפל, הסוכר ושמן השומשום. להביא לרתיחה, להוסיף את רוטב הסויה.
לסגור ולבשל כ20- דקות, לטעום ולתקן תיבול.
להוציא את הדג למגש הגשה, להרתיח את הרוטב ולעבות אותו עם מעט קורנפלור מעורבב במים קרים, להגיש כפרוסות, עם הרוטב ועלי כוסברה לקישוט.
 
סלט פילה טונה בוינגרט ג'ינג'ר
(4 סועדים)
2 שיני שום מעוכות
2 כפות ג'ינג'ר מגורד דק
1/3 כוס בצל ירוק קצוץ
1/3 כוס עלי כוסברה קצוצים
כוס חומץ בן יין אדום
כוס רוטב סויה מאיכות טובה
3 כפות שמן שומשום
3 כפות שמן צמחי
4 כפיות סוכר
2 כפיות רוטב פלפל חריף
מבחר עלי סלט רעננים
4 פילטים של טונה טריה
לתבל את הדגים במלח ופלפל גרוס, לחרוך במחבת עם שמן חם מאד, 1-2 דקות מכל צד.
להניח להתקרר. (אפשר להכין כמה שעות מראש). להוציא מהמקרר ולפרוס כל פילה לרוחב, לפרוסות דקות.
בקערת ערבוב להמיס את החומץ, להוסיף תוך כדי ערבוב במטרף, את השמנים.
להוסיף את יתר המצרכים ולערבב.
להגשה: לערבב את עלי הסלט עם הרוטב, להניח במרכז כל צלחת, לסדר את פרוסות הדג כמניפה על העלים. לקשט בפרוסות ג'ינג'ר כבוש.
צריך להעיז ולנסות, והמאמץ כדאי. אין כמו הג'ינג'ר, לשיפור ושידרוג כמעט כל תבשיל, מאכל ומשקה. חם או קר, חמוץ או מלוח, או חריף, או מתוק, בשר, או דג, או ירקות ופירות. מהר מאוד תיווכחו לדעת עד כמה קל להתפתות לכוח חריפותו האקזוטית ולמתיקותו הבוערת, לשאוב השראה מתכונותיו הייחודיות ולהעשיר את הרפרטואר הקולינרי שלכם בדרך המתאימה לטעמכם ומזגכם.