מדוע חשוב כל כך סופח הפחמן הדו חמצני במערכת נשימה סגורה? מה ההבדל בין סופח צירי לבין סופח מעגלי ומה ההבדלים העיקריים במדיה המוכנסת לסופח? אילן ברקוביץ' ביריית פתיחה לסדרת מאמרים על מערכות סגורות.
מאת: אילן ברקוביץ'
בתהליך הנשימה מייצר גופנו פחמן דו חמצני ( CO2) כתוצר לוואי של תהליך הבעירה התאית בגוף ונפלט החוצה דרך הריאות.
בצלילה במערכות פתוחות, כאשר משתמשים בווסת נשימה, נפלט הפחמן הדו חמצני (אשר נקרא גם פד"ח) עם הבועות היוצאות מהווסת אל המים. יחד איתו, נפלטים גם רוב הגזים המרכיבים את התערובת שבשימוש בצלילה: חנקן, שארית החמצן וגז הליום (יקר) ובכך אנו מאבדים גז יקר במצב מצוין ושמיש לחלוטין.
על מנת לייעל את התהליך נכנסת לתמונה המערכת הסגורה, כל הגזים הנפלטים מגוף הצולל חוזרים אל מעגל הנשימה לשימוש חוזר: הגזים האינרטיים שמישים ותקינים כמדללים כפי שהיו בתהליך השאיפה ואילו החלק היחסי החסר בחמצן מועשר ע"י הזרקת חמצן לתערובת באופן ידני או אוטומטי. הבעיה שנשאר לנו להתמודד איתה היא איך להיפטר מה CO2 שנותר במערכת.
כאן נכנס לתמונה "הסופח" The Scrubber, מיכל המהווה חלק ממעגל הנשימה במערכת סגורה וממוקם אחרי צינור הפליטה בתוך שרוול שדרכו זורמת התערובת ובו גם ממוקמים חיישני החמצן, הסוללות ועיקר הרכיבים האלקטרוניים.
בניגוד למערכת פתוחה, שבה כמות הגז במיכל היא הגורם המגביל, במערכות סגורות, מהווה הסופח את הגורם המגביל העיקרי. מגבלות היכולת של הסופח "לנקות" CO2 ממעגל הנשימה הן הגורם העיקרי אותו יש לקחת בחשבון.
החומר הסופח שאותו ממלאים במכל המערכת מורכב מ 97% Calcium Hydroxide and around 3 – 5% of Sodium or Potassium Hydroxide
שמות נפוצים : Dräger Divesorb, Sofnolime 797, Sodasorb
התהליך המתחולל במכל הסופח במפגש בין החומר ל CO2 |
צורת האריזה של החומר הסופח:
החומר המשווק לשוק הצלילה מגיע בשתי צורות עיקריות, חומר בגרגרים הנמכר במכלי פלסטיק של 5 ק"ג ועד 20 ק"ג וממולא במכל המערכת ע"י הצולל וחומר במארז של נייר ספוג מגולגל ומוכן לשימוש.
לשתי צורות האריזה יש יתרונות וחסרונות משלהן: חומר גרגרים נדחס למערכת ע"י הצולל ולכן קיים סיכון לטעות באופן האריזה (לא יעילה או לא נכונה). ולעומתו החומר המגיע בגליל מוכן עובר ביקורת מפעל ונארז באופן מכאני, אך יקר יותר.
החומר בתפזורת זול משמעותית ואם נארז כראוי, יחזיק זמן צלילה ארוך יותר מהמארז הגלילי המוכן מראש, כמו כן החומר הגרגרי, מתאים למגוון מערכות לעומת המדיה הגלילית אשר מגיעה במידות שונות המתאימות לסוגי מערכות ספציפיות.
עיצוב מיכל הסופח וכיוון הזרימה של הגזים:
אלמנט חשוב נוסף הוא עיצוב המכל הסופח וכיוון הזרימה של הגזים דרכו.
ישנם שני סוגים של מכלים סופחים בשוק המערכות, האחד צירי - AXIAL והשני מעגלי - RADIAL. רוב המערכות מצוידות במכל סופח צירי אולם יותר ויותר יצרנים בעולם מוסיפים את אופציית הסופח המעגלי לסל המוצרים שלהן.
בסופח צירי
זרימת הגזים תהיה מתחתית המכל הסופח, דרך החומר הפעיל ויציאה מחלקו העליון. הדבר מבטיח הליך ריאקציה ארוך ויסודי אולם החיסרון העיקרי יהיה שהחומר בתחתית הסופח שאליו תגיע כמות ה CO2 הגדולה ביותר בתחילת התהליך "יתעייף" מהר יותר מחלקו העליון, כך שהחלוקה אינה אחידה ולא יעילה כל כך. כמו כן במקרה של הצטברות מים גדולה בתחתית השרוול, ייסתם הסופח כולו ולא תתאפשר זרימה של גזים ובכך יאלץ הצולל לנטוש את המערכת ולעלות לפני המים. |
|
בסופח רדיאלי או מעגלי
זורמים הגזים לתוך צינור מרכזי ומשם מופצים דרך חורים קטנים לכל אורך הצינור אל החומר ומתפזרים באופן אחיד יותר. לאחר תהליך הריאקציה יוצאים הגזים מכל שטח המכל דרך החורים על המעטפת החיצונית, כך שגם בהצפה חלקית של החלק התחתון המכל עדיין תימשך זרימה של גזים. בנוסף, פיזור הגזים לכל אורך הסופח מייעלת את התהליך ומאריכה את חיי הסופח. |
מבנה הסופח, סוג החומר והעיצוב הנם מרכיבים חשובים בבחירת מערכת אך לא היחידים, ישנם עוד אלמנטים רבים חשובים לא פחות ועליהם נדון במאמרים הבאים.
הכותב מאמן מדריכים למערכות סגורות בארגון TDI