הסנפיר הראשון פותח בהשראת המשוט ונשאר בצורתו השמרנית במשך עשרות שנים עד לפיתוח הסנפיר בצורת האות V. החידוש האחרון הוא סנפיר שפועל כמו מדחף של מטוס. מדריך "ים" לסנפירים

מאת דני יונסקו

הסנפיר הראשון פותח בהשראת המשוט. הוא נשאר בצורתו הבסיסית במשך עשרות שנים, עד למהפך של שנות ה-80, כאשר חברת פורס פין פיתחה סנפיר דמוי סנפיר הדג. בשנת 1999 פותח סנפיר חדש, שהזכיר בדרך פעולתו מדחף של מטוס.

לוח קשיח
שינויים רבים חלו בעיצובים השונים מאז נרשם עליהם פטנט בשנת 1933 על-ידי לואיס דה קלייר, אך הדגם הבסיסי נשאר דומה. הרעיון היה פשוט: לוח קשיח יחסית המחובר לרגל בדרך זו או אחרת, שתפקידו לגרוף מים. ההבדל העיקרי בין סנפיר זה לבין משוט הוא בזווית הכניסה למים. משוט תמיד גורף ב-90 מעלות למים והוא יעיל יותר מהסנפיר.
חסרונות נוספים:
- המאמץ הרב שיש להפעיל בכדי להזיז את הרגל במים, מרוכז כולו בשרירים יחסית חלשים ברגל. זו הסיבה שלא פעם אנו מסיימים את הצלילה, כשרגלינו כואבות.
- תנועת הסנפיר יוצרת מערבולות, המאיטות את הצולל ואף מפריעות לתנועת הסנפיר השני עד לכדי התנדנדות הצולל מצד לצד.
- ברגע שכף הסנפיר מתמלאת, שארית המים נשפכים לצדדים ואנרגיה חשובה מתבזבזת לריק.
- תנועת הסנפיר כלפי מעלה לא מנוצלת כלל ואינה מועילה להתקדמות.
במשך השנים הציעו כמה חברות פתרונות שונים כדי להתגבר על החסרונות הנ"ל:
- תעלות על גבי הסנפירים בכדי לתעל את זרימת המים על פני הסנפיר ולמזער את כמות המים הנשפכים לצדדים.
- סנפירים ששומרים על זווית תקיפה אופטימלית לכל אורך התנועה הן כלפי מעלה והן כלפי מטה (Pivot bladed fin).
- חורים על גבי הסנפיר, חלקם על הלהב עצמו וחלקם בחיבור הלהב לנעל. מטרת פתחים אלו היא בעיקר להקטין את הלחץ על פני חלקו העליון של הסנפיר ובכך להקל על התנועה. חלק מהפתחים מעוצבים כך שפתח כניסת המים גדול מפתח יציאת המים, דבר היוצר זרם סילוני הדוחף את הצולל קדימה.
- קורות חיזוק לאורך דפנות הלהב, או לחילופין סנפירים בהם חלקו הפנימי של הלהב רך יותר מן החלק החיצוני. כל אלו נועדו להגדיל את הכיס הנוצר על ידי הסנפיר ולהקל על התנועה.

הכנף של הטבע
למרות כל השינויים הללו, לא היו הרבה פריצות דרך בעולם הסנפירים. את השתיים העיקריות נסקור כאן, ונתחיל דווקא באחרונה שבהן.
בשנת 1999 רשם פיט מקרטי פטנט על טכנולוגיה חדשה. הוא קרא לה "הכנף של הטבע". המדובר בסנפירים מפוצלים, שדרך פעולתם מזכירה מדחף של מטוס.
עקרון שיטה זו פשוט, אך מתוחכם. עכשיו, כשלהב הסנפיר חצוי לשנים, במקום שעודפי המים יגלשו הצידה ויאטו את הצולל, מרביתם מוזרמים פנימה אל בין הלהבים ויוצרים סילון מים חזק המקדם את הצולל. בנוסף לכך, תנועת הסנפיר יחד עם אופן זרימת המים על פניהם יוצרים כוח עילוי המשפר את תנועת הצולל.
הודות לסנפירים הללו, אנו מתאמצים פחות, אך מתקדמים במהירות רבה יותר מאשר עם הסנפיר הרגיל.
חוסר המאמץ נובע מכך שהסנפיר לא עובד על עקרון של דחיקת מים ומנצל את תנועת החזרת הרגל. את אותה תנועה חופשית, תחושו גם בשחיה על פני המים.
כל המהירויות שהושגו באמצעות סנפירי המדחף היו גבוהות או זהות למהירוית שהושגו בעזרת סנפירים רגילים, אך צריכת האוויר בסנפירי המדחף היתה נמוכה יותר.
יש לא מעט חששות לגבי סנפירים חדשים: האם הם יציבים במים, מה רמת התפקוד שלהם בתנועות חדות ופתאומיות וכיצד הם מתפקדים בסגנונות שחיה שונים. אמנם כל המבחנים הרשמיים שנערכו על ידי מעבדות שונות ועיתוני צלילה, מסירים את החששות, אך כנראה שלא מעט מעצבי דעת קהל בעולם הצלילה הם אנשים שמרנים, שלא אוהבים חידושים.
אבל אי אפשר לעצור את הקידמה וחברות רבות מציעות סנפירי מדחף מפוצלים עם תעלות ניקוז על פניהם או כאלו עם פתחי מעבר למים ואפילו כאלו עם להב רחב.

סנפיר בצורת סנפיר
חברת פורס פין ביצעה את פריצתה הגדולה לשוק בשנות ה-80, כאשר הציעה סנפירים, שעמדו במבחן האבולוציה.
מייסד החברה ואחד המעצבים הראשיים שלה, בוב אוואנס, בחר לעצב את סנפירי החברה בצורת האות V, כפי שמעוצבים רבים מהסנפירים של שוכני המים. בדומה לאלו שעוצבו על ידי הטבע, גם סנפירים אלה, רחבים אך קצרים.
הסנפיר מעוצב בצורה אחידה, ללא נקודות חיזוק ועם קצוות מחודדים. כאשר הצולל מוריד את רגלו כלפי מטה, הסנפיר מתרחב וגורף מים בצורה יעילה. כאשר הוא מחזיר את הרגל הסנפיר מתכווץ ובכך מקטין את ההתנגדות והמאמץ. חזרת הסנפיר לצורתו המקורית יוצרת דחף נוסף, ובכך הצולל מנצל גם את התנועה קדימה לצורך התקדמות.
עיצוב הסנפיר מאפשר לצולל הנאלץ להשתמש בידיו בתוך מערות אניות וכדומה, להשאיר את רגליו תלויות במים ללא מאמץ.
פטנט חכם נוסף הוא כיס הרגל הפתוח. מצד אחד מופעל פחות לחץ על קצות האצבעות וההרגשה יותר נוחה, ומצד שני מועבר מאמץ הטילוף לשרירים חזקים יותר, הארבע ראשיים, במקום שרירים חלשים אחרים באזור השוק.
ורק כדי שנבין במה מדובר. הרימו במצב ישיבה את הקרסול של אחת הרגליים על הרגל השניה. עכשיו הפעילו לחץ, פעם על קצות האצבעות ופעם על בסיס כף הרגל, תוך כדי הפעלת התנגדות. שימו לב אילו שרירים אתם מרגישים כל פעם.
ברוב הדגמים הכיס ניתן להצרה או הרחבה בשיטות שונות בכדי להגיע להתאמה מושלמת הן בצלילה ברגליים יחפות והן לסוגי נעלי צלילה שונים.
בנוסף לעיצוב היעיל והמרהיב הוסיף המעצב מספר תוספות אותן ניתן לחבר לסנפיר למטרות שונות:
- מחוללי מערבולות הם העתק לגבשושיות על גבי גופו של לויתן הגבנון. תפקידם, בניגוד לשם שלהם, הוא לבטל מערבולות הנוצרות על תנועת הסנפיר במים ובכך להקטין את המאמץ בצלילה.
- שני שפמים המוברגים כל אחד בצד אחר שלך הסנפיר במקום ייעודי. המרחק בין שפם אחד למשנהו קובע את מהירות הצולל. המים מוזרמים אל בין השפמים ויוצאים בזרם חזק בצד השני. הצולל יכול כמובן לכוון את המרחק גם בזמן הצלילה עצמה.
- שיני כריש המתברגים לסנפיר, משנים את כיוון המים לפני הגיעם לסנפיר ובכך תורמים ליציבות הסנפיר בתנועתו במים.
- טיפת המים עוצבה על ידי הטבע ליצור מינימום התנגדות. במקרה של תאי המהירות, מוצמדת תוספת בצורת חצי טיפה לכל אחד מצדי הסנפיר. המים הגולשים על התאים מואצים ובכך מוקטן הגרר עם הגיעם לסנפיר. התוצאה: יעילות מרבית ומהירות גבוהה.
דבר אחרון שעלול להפתיע אותנו בסנפיר יחודי זה הוא שאין אבזמים המשוכללים ברצועת הסנפיר. במקום רצועה רגילה, יש לנו מיתר גומי עבה (Bungie heel strap), מרופד ומצויד בידית אחיזה להורדה והנעלה נוחה גם עם הכפפות העבות ביותר. לדברי אוונס, הסנפיר יושב כל כך טוב על הרגל שהרצועה לגמרי מיותרת.

עניין של נוחות
ובכן קצת מבלבל, סנפירים חדשים לא מוכרים אך מבטיחים מאוד, לעומת סנפירים ישנים שבושלו על אש קטנה במשך 70 שנה עד לרמה הגבוהה של היום. יש רק דרך אחת להחליט. לכו למים ונסו בעצמכם, כי לנוחות שלכם רק אתם אחראים.

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן