יותר ויותר צוללים בוחרים להעמיס על החגורה יותר מדי משקולות מעופרת יצוקה. תוך שניות הם נוחתים בקרקעית ורק אז מנסים להתאזן. התוצאה: צריכת אוויר מוגזמת וסגנון צלילה היפראקטיבי שמזכיר מסוק או תמנון. יוני אלון נותן כמה טיפים לאיזון מושלם ולצלילה מהנה
 
מאת יוני אלון

לפני כמה שבועות הצטרפתי לקבוצה של צוללים מיומנים ובעלי ניסיון רב. פרופיל ואתר הצלילה חייבו אותנו לקחת ציוד ומיכלים נוספים לכל צולל. כשהתחלנו בהעמקה, חלפו על פנינו שני צוללים שצנחו כמו שק אבנים, עד הקרקעית. כשנחתו בקרקעית, הם התיישבו והחלו להתאזן. כשחזרנו למרכז הצלילה לא יכולתי שלא לשאול אותם לפשר שיטת הצלילה המשונה. לדבריהם, לאחר שסיימו את קורס הצלילה, הם רכשו ציוד צלילה חדש אך לא זכרו איך לבצע בדיקת איזון מחודשת והתביישו לשאול. זאת ועוד, הם חוששים מטיסה כלפי מעלה בחנייות הביניים ולכן מעמיסים על עצמם משקולות הרבה מעבר לדרוש, העיקר לא לעוף למעלה. בנוסף, כך סיפרו, הם אינם מסוגלים לשקוע במים, בלי כמות מכובדת של עופרת יצוקה מסביב למותניים.
אלה הם הרגלים שנרכשו כנראה בקורס הצלילה. השניים פשוט התרגלו לשקוע עד לקרקעית, ובמקום לרחף במים נאלצו לזחול או ללכת על קצות הסנפירים, מבלי להשתמש בצורה אופטימלית בכושר הציפה שלהם.
דרך צלילה כזאת היא לא רק פחות מהנה, אלא בעיקר מסוכנת. לפני כמה שנים צולל לקה בדקומפרסיה, לאחר שלא הצליח לבצע חניות בטיחות כנדרש והוא פשוט עף אל פני המים. תחילה הוא סבר שהתאונה נגרמה בגלל תקלה בציוד, אבל לאחר התחקיר התברר כי הוא נכנס לצלול לראשונה עם ציוד חדש, מבלי שביצע בדיקת איזון ציפה. ככל הנראה הוא ירד עם מעט מדי משקולות. מכיוון שצלל עם מיכל אלומיניום, הוא שקע במים בלי בעיות, אולם לקראת חניות הבטיחות, כשהמיכל כבר היה חצי ריק, שוב לא יכול היה לשמור על איזון במים והוא סיים את הצלילה בטיפול בתא לחץ.
לא מעט חניכים בקורס צלילה נושמים בקצב מהיר ובזבזני בגלל התרגשות, לחץ וחוסר נסיון. יותר מדי מדריכי צלילה, למרבה הצער, בוחרים לצייד אותם בכמות גדולה מדי של משקולות. "אם תהיה כבד מדי, מקסימום תוסיף אוויר למאזן", הם אומרים.
רוב המיומנויות הנלמדות בקורס הצלילה דורשות שהחניך יישאר למטה כשהוא כורע על ברכיו בנוחות על קרקעית הבריכה או הים.
לעומת זאת, לא שמים מספיק דגש על איזון וציפה ציפה נייטרליים. התוצאה: צוללים לא מיומנים שסגנון הצלילה ההיפראקטיבי שלהם שלהם מזכיר תמנון או מסוק.
כמות המשקולות שצולל צריך שונה מאדם לאדם. היא מושפעת ממימדים גופניים, ממבנה ותמהיל הרקמות (שומניות מול שריריות), מסביבת הצלילה (ים תיכון מול ים סוף) ומציוד הצלילה (מיכל אלומיניום מול מיכל פלדה).
גם עובי הנאופרן בחליפה משפיע על כושר הציפה, וככל שהחליפה עבה יותר נדרשת כמות גדולה יותר של משקולות כדי להגיע לאיזון.
בחליפות רטובות העשויות מנאופרן יש בועיות אוויר, אשר מתכווצות במהלך הצלילה ככל שהעומק גדל. זו הסיבה שאנחנו נדרשים להוסיף אוויר במהלך ההעמקה, בין היתר, כדי לפצות על ההקטנה של בועיות אלה. בדיוק מאותה סיבה צריך לשחרר אוויר במהלך העלייה כשהבועיות מתרחבות.
אם תחלו את הצלילה עם כמות נכונה של משקולות, תצטרכו להוסיף למאזן פחות אוויר בעומק בהשוואה למצב שבו תיכנסו למים עם משקל עודף. יותר מדי משקולות על החגורה יפריעו גם לכושר הציפה שלכם בדרך חזרה, יגרמו לכם לצרוך יותר אוויר, יפגעו באיכות הצלילה ויגרמו לכם חוסר נוחות.
ברור שגם מיומנות הצולל משפיעה על איזון הציפה ועל כמות המשקולות שהוא צריך.
כמה מלים על הדרך שבה אני מתאזן: כל פעם שאני יורד למים עם ציוד חדש, אני בודק שאני שוקע רק כאשר אני נושף את האוויר מראותי. בדיוק אותה תרגולת שמלמדים בתחילתו של קורס הצלילה הבסיסי.
אם אני מבצע את הבדיקה עם מיכל אלומיניום בנפח של 12 ליטר, שדחוס בו אוויר בלחץ של 200 אטמוספירה, ובידיעה ש-50 אטמוספרות הן כמות רזרבית לחירום בלבד, אני יודע ש-801 ליטר אוויר שוקלים בערך 1.8 קילוגרם שהם כ-4 פאונד. אני מוסיף משקל זה לחגורת המשקולות שלי כדי לפצות על אובדן המשקל בגלל האוויר שאני צפוי לצרוך ממיכל הצלילה.
האוויר שבריאות משפיע באופן דרמטי על האיזון והציפה. השתמשו בהשפעה של אפקט הנשימה כדי לבצע תיקוני איזון במהלך הצלילה. אם שוקעים מהר מכפי שתכננתם, קחו כמה נשימות עמוקות והשתמשו במלוא נפח הריאות כדי להאט את קצב השקיעה ולהתאזן. זה גם הזמן ללחוץ על האינפליטור כדי להוסיף את כמות האוויר הנדרשת למאזן.
את המשקולות עצמם חשוב להניח במקומות שלא יפריעו לכם במהלך הצלילה. אין שום סיבה לשים את כולן על החגורה, ואפשר ואף כדאי לחבר משקולת למיכל, בעיקר אם הוא עשוי אלומיניום. אפשר גם לדחוף משקולת לכיס במאזן, אבל בשום אופן לא כדאי לחבר משקולות לרגליים.
בעליית חירום, אם אתם כבדים מדי, מורידים קודם כל את המשקולות. אם העמסתם על החגורה כמות גדולה של עופרות, תעלו במהירות רבה ובלתי מבוקרת ועלול להיגרם נזק קשה. לעומת זאת, צלילה עם מעט משקולות תאפשר עליית חירום סבירה יותר. כל שתצטרכו לעשות הוא לבצע כמה תנועות סנפיר כדי שהאוויר במאזן יתרחב וייקח אותם אל פני המים. עדיין תצטרכו לשלוט על מהירות העלייה על ידי פליטת אוויר, אבל תגיעו בביטחה אל פני המים, כשחגורת המשקולות עדיין על המותניים. גם אם תשליכו את חגורת המשקולות (הקפידו לא לזרוק אותה על מישהו שצולל למטה, ושימו לב שהיא לא תקועה בין המיכל למאזן), עדיין מהירות העלייה תהיה הגיונית וסבירה.
עם זאת, כמות קטנה מדי של משקולות תמנע ממכם לבצע את חניית הבטיחות, וכשתגיעו לעומק רדוד פשוט תעופו אל פני המים.
על הצולל להכיר את מבנה מאזן הציפה שלו ובעיקר היכן נמצאים פתחי הריקון שלו. האוויר מתמקם במקום הגבוה ביותר במאזן ביחס לתנוחת הצולל במים. ניסיון לרוקן אוויר שלא מהפתח הנכון, יוצר תחושה שיש צורך להוסיף משקולות בצלילה הבאה ויוצר מעגל קסמים חדש המזין את עצמו.