בלבו של עמק Cuatro Cienegas המקסיקני, בנוף מדברי טיפוסי, ממוקמות בריכות מים נסתרות בהן שוכנים למעלה משבעים מיני דגים, דו-חיים וזוחלים. הצלילה אליהם מרתקת, רק מה, חצי מהיצורים שתראו בדרך נמצאים בסכנת הכחדה

אוליבייה בלייז, מיוחד ל'ים'
תרגום ועיבוד: דורון זיו
 
העמק המדברי, אשר ממבט ראשון נראה כמאוכלס בקקטוסים בלבד, היה מוקף סביב סביב ברכס הרים משונן ופראי. לכאורה, נוף מדברי טיפוסי, אך מתחת לחזות הרגילה התגלה לנגד עינינו החוקרות עולם שונה ובלתי צפוי, עולם בו מתקיימים חיים עשירים ונדירים סביב בריכות מים ומעיינות חמים. זו היתה נקודת הפתיחה במסענו המדהים ומלא הניגודים אל שמורת הטבע בעמק Cuatro Cienegas אשר בצפון מקסיקו.
החום כמעט בלתי נסבל ואנו מוצאים עצמנו מוקפים בחול, אבק, קקטוסים וקבוצות עשבים מועטות. מנגד, באופק, משקיפים פסגותיהן המשוננות של הרי הסיירה מאדרה. אם תפתחו את האטלס במפת מקסיקו, תבחינו במדבר "צ'יצ'וואווה" אשר בצפון המדינה. משמעות שמו של מדבר זה בשפת האינדיאנים היא 'מקום יבש ומלא חול' ואכן, זוהי הגדרה קולעת ביותר למקום שכוח האל בו אנו נמצאים.
ממבט הציפור, נראה האזור כולו כנוף ירח טיפוסי. קרני השמש הנשברות על פני הקרקע מתעמעמות ונשברות לכיוונים שונים. כתמי קריסטלים לבנים מבצבצים מבעד לכסות הצמחייה החומה. הוסיפו לכך את אופיים המתבודד של תושבי צפון מקסיקו, המהווה ניגוד חד לשכניהם מסבירי הפנים מהדרום, ותבינו מדוע אזור זה אינו מוזכר ברוב מדריכי הטיולים.
אך, כמו כל מדבריות העולם, גם מדבר צ'יצ'וואווה טומן בחובו אוצרות טבע נסתרים. מבט בוחן צפונית מערבית לעיירה מונטריי, בירתה של מדינת קוהוילה, יגלה את מה שנראה כמו מכתשים וולקניים כחולים. כל שנותר לעשות כעת הוא ללבוש את ציוד הצלילה ולגלות את נפלאות בריכות המים הנסתרות של עמק Cuatro Cienegas.

 
אקולוגיה ייחודית
המעיינות החמים, אשר חומם נע בין 25-38 מעלות, פורצים מבעד לסלע הגיר, נאגרים בגומות החול ויוצרים אגני מים צלולים. במונחים גיאו-מורפולוגים, אגנים אלו מכונים "פולייה", או "דולינה-פוזה". ב- Cuatro Cienegas מכילים האגנים מי מעיין עשירים במלחים גופרתיים. האקלים המדברי החם והיבש מאיץ את התאיידות המים וגורם להיווצרות משקעי גבס, המרכיב הבסיסי של אבן הגיר והסלע הרך ביותר על פני קרקע המדבר.
המים הם בסיס עושרו האמיתי של העמק. הם מניעים מערכת כלכלית כפולה, החשובה ביותר למדינה בה רמת האבטלה גבוהה. תעשיית מחצבות הגבס היא פועל יוצא של מי האגנים, וחברה מקומית בשם 'פרויסו' פועלת רבות בתחום זה. תרומה נוספת לכלכלת האזור הם חוות הסוסים המקומיות. מי האגנים הוכחו כטובים לשתייה, נתון אשר הגדיל בצורה משמעותית את גידול הסוסים באזור בעשור האחרון.
מנגד, פרוייקטים חקלאים אשר התבססו על מערכת הובלת מים אל שדות האזור כשלו בזה אחר זה. כבר במאה ה-16 ניסו חקלאים מקומיים לחצוב תעלות השקיה מהאגנים אל השדות, אך מי המעיינות מכילים רמה גבוהה יחסית של מגנזיום גופריתי ולכן אינם מתאימים לצורכי עיבוד חקלאות.
משנות השישים ואילך הואצו יחסי הגומלין בין האדם והטבע באזור המעיינות החמים של צ'יצ'וואווה. התערבות זו של בני אדם מסכנת כיום את האיזון העדין שנוצר באזור, ומאיימת על המשך קיומם של בעלי חיים נדירים אשר התפתחו במשך אלפי שנים. הממשלה המקומית, המעדיפה את פיתוח תיירות המים ובמקביל ממשיכה בחציבת תעלות בין האגנים השונים, מביאה את חיי הבר אל תחת צילה של סכנת הכחדה ממשית.
Cuatro Cienegas מציגה מערכת אקולוגית ייחודית בעולם. ביולוגים החוקרים את האזור אחידים בדעתם כי מקום זה הוא אחד החשובים ביותר בתת היבשת הצפון אמריקאית, מקום בו העושר והמגוון של בעלי החיים השונים הוא נכס יקר. כאן נצפו ונרשמו למעלה משבעים מיני דגים, דו-חיים וזוחלים, חצי מהם בסכנת הכחדה. דוגמה עיקרית הוא הצב Apalone ater החי רק במימי אגני מדבר צ'יצ'וואווה.
כמו אחיו Apalone spinifra, גם הוא ממשפחת Trionychides הנמצאת באגני הריו גראנדה, צב אגן הצ'יצ'וואווה הוא בעל שריון רך. הוא שונה משאר בני משפחתו בהיותו שוכן מים מובהק שאינו מסתגל בקלות לשינויי הסביבה. עם צווארו הארוך נראה ה- Apalone ater כדינוזאור קטן ומזכיר לנו כי הצבים הם זוחלים המשתייכים לאחת ממשפחות בעלי-החוליות הנדירות ביותר הקיימות כיום: Testudines או Cheloniens אשר מאובניהם מתועדים לתקופה של לפני כ280- מיליון שנים.

 
מילת הקסם
המדענים העוסקים בחקר ורישום בעלי החיים באזור זה מתריעים בקול רם על הסכנה הכרוכה בפיתוח תיירותי. וויליאם מינקלי מאוניברסיטת אריזונה העומד בראש צוות המחקר, הוא ללא ספק המגן הנמרץ ביותר של עולם החי המימי הזה. משנות השישים הוא מקדיש את זמנו לחקר בעלי החיים ב- Cuatro Cienegas. הוא אפילו קרא על שמו דג נדיר אותו גילה באגנים. Cichlasoma minckleyi הוא שמו של דג בעל קשקשים מפוספסים, לעיתים מנוקדים בלבן, בעל שפתיים עבות אשר צורתו משתנה בהתאם לסוג המזון אותו הוא צורך: דגים, עשבייה או רכיכות.
פלישת האדם עמוק יותר אל טריטוריות בעלי החיים היא הסיבה העיקרית לירידה במגוון הביולוגי. לבני האדם השפעה מזיקה על הסביבה בגלל הגברת הזיהום כפועל יוצא מפיתוח סביבתי. הטבע, המכיל מאגר אדיר ומגוון של גנים, מוצא עצמו מאבד מינים וזנים במהירות רבה. דבר זה גורם לאובדן סופי ומוחלט של משאבים חשובים, כגון מולקולות ייחודיות, או חלבונים. ביולוגים מעריכים כי במהלך המאה העשרים, במשך 100 שנות התפתחות האדם, אבדו לעולמים כעשרים (!) אחוזים ממיני בעלי החיים שבטבע.

המאבק הניטש ב- Cuatro Cienegas ממחיש את הבעיה העולמית. בכל פעם בה פעילות כלכלית "רווחית" מבוצעת על ידי האדם, המערכת האקולוגית נפגעת והתרוששות המגוון הביולוגי היא המחיר אותו אנו נאלצים לשלם בעבור הקידמה. המדענים אשר נאספו בוועידת ריו בשנת 1992, חיפשו פתרון לבעיה. "צורת החיים הזו בסכנה", הכריז שם מינקלי. "צרכי האדם גדלים בהתמדה וקוראים לפיתוח כלכלי של האזור. בכל מקום בו ישנם מים בלב המדבר, ניצתת תחרות בין האדם ובין הטבע, מאבק בו יוכל הטבע לנצח רק אם יוכיח את שוויו הכלכלי".
מאבק הקהילה המדעית מניב תוצאות מדי פעם: בשנת 1994 הכריזה ממשלת מקסיקו על Cuatro Cienegas כעל שמורת טבע. פתרון זה סלל את הדרך לפיתוח תיירות סביבתית, דרך בה ניתן לבקר את האתרים תוך שמירת וכיבוד הטבע. האם פתרון זה יציל את האזור מהשמדה? תשובה לשאלה זו ניתן יהיה לראות רק עם חלוף זמן. אחרי הכל, ממלכת החי של Cuatro Cienegas תמשיך לציית לעולם הטבע, עולם אשר מופרע בעקביות על ידי הרס האדם.