כשהוא עוגן בספינת הנהר הגדולה שלו על נהר הסיין וחולם על העתיד, מתכנן ויוצר האדריכל הצרפתי ז'אק רוז'י, כבר למעלה מעשרים שנה את היצירות הבלתי אפשריות והמיוחדות ביותר של זמננו. עם אהבה עצומה לים, הוא מנסה לבנות מבנים תת-ימיים, אשר ילמדו אותנו יום אחד, כיצד לחיות מתחת למים

מאת: אריאל פוקס, פריז, מיוחד ל"ים"
תרגום: דורון ברקת

זה למעלה מעשרים שנה, שהוא יוצר כדורי ענק וספינות עתידיות. הוא חולם על היום, שבו האנושות תחזור למקורותיה. כאדריכל, בעולם בתולות הים, ז'אק רוז'י הוא משורר אמיתי - כאשר מדובר בעצם ב"שירי אלומיניום וזכוכית". גם בתחילתו של מילניום חדש הוא לא ויתר על אף אחד מחלומותיו.
ובאמת, ישנם אנשים, שלגביהם חלומות הם בגדר אוטופיה. כזו שמאפשרת להם לסבול את הבלי היומיום עם חיוך פשוט. ישנם אנשים נוספים, שמביטים למרחק - אל מעבר למציאות, כדי לגלות את סודות המחר ולהמציא את העתיד. ז'אק רוז'י הוא, ללא ספק, איש חזון שכזה. הוא אחד מאותם אנשים שמחלומותיו המצויירים על הנייר, נולדות היצירות המדהימות ביותר, סמל לאחדות בין האדם לבין תאוותו. אנשים מסוג זה נדירים ביותר, אלו שמסוגלים לתת חיים ונשמה ליצירות דמיונם הפרוע. לדידם - על העולם להיות מומצא מחדש כל יום.
'יורד ים' אמיתי, כפי שהוא מכנה את עצמו, אדריכל צרפתי זה התיישב במרכז פריז ללא שום ויתור על חיי הים. כשהוא עוגן על נהר הסיין, ספינת הנהר הגדולה שלו נמצאת אל מול הפרלמנט הצרפתי - מול הנוף היפה ביותר באזור. לרוז'י יש גם 'גן סודי' - אקווריום עגלגל וענק, המחלק את ספינתו לשני חלקים, ומהווה בית למספר דגי חידקן ענקיים. רוז'י מוצא מקום מקלט בתוך האקווריום: במרכזו ישנו כיסא, המוקף בפעמון אקרילי אטום למים ומלא אוויר. מתוכו משתקף האקווריום במין מראה מוזר ומהמם, בעל משיכה מגנטית לרואה. רוז'י חי, עובד ויוצר בסביבה זו, מלח על ים הדימיון, שבו לעולמו של ז'ול ורן יש משמעות עצומה וחשובה. מסופר ואיש חזון צרפתי זה שואב רוז'י את הלהט, החזון והאמונה לעתיד טוב יותר. "במחשבותיו של אדם אחד, יכולים אחרים להפיח חיים", כתב פעם ז'ול ורן, ומשפט זה בהחלט יכול להיות המוטו של רוז'י - אדם, המתיך בתוך יצירותיו את אילוצי עולם היבשה עם קסם עולם המים.
רוז'י יוצר כבר למעלה משני עשורים את היצירות הבלתי אפשריות והמיוחדות ביותר של זמננו. עם אהבה עצומה לים, הוא מנסה לבנות מבנים תת-ימיים, אשר ייטיבו את הבנת האדם בעולם הים ואולי גם ילמדו אותנו יום אחד, כיצד לחיות מתחת למים.

כאשר רוז'י מדבר על העקרונות שדחפו אותו לעבוד על פרוייקט המגורים התת-ימיים, נראה כי הוא משוכנע שהאנושות תחזור למקורותיה בעתיד: "מגורים תת-ימיים אינם אחת מן האפשרויות, שתושבי כדור הארץ זקוקים לה, כדי לפתור את בעיית צפיפות האוכלוסין. נהפוך הוא - זהו חזון אמיתי, אשר יתפוס את מקומו בין צעדי ההתקדמות האנושיים לאורך האבולוציה. המטריקס המקורי - הים, מציע שוב את ממלכתו כאפשרות מחיה נוספת, ובקרוב ישיל המין האנושי את כל פחדיו מן הלא-נודע".
מבחינתו של האדריכל הנועז הזה, החיים בים בהחלט יהוו אתגר והרפתקה עבור בני האדם, בסביבה שבה חלומות ירמזו על עתיד מציאותי ובר השגה. מחוזק באמונתו לגבי חשיבות שמירת הסביבה והגנתה, רוז'י מאמין באמת ובתמים שלו ברצונו העז של המין האנושי לעבור ולגור מתחת לים. להערכתו האיזון העדין בים היה נשמר ללא פגע, והמדע, הספורט, התרבות והתיירות יהיו פעילויות המפתח, להובלת האדם אל מתחת לים באופן קבוע. "עלינו להיות מוכנים עם תשובה הולמת לרעיון חדשני זה במרחב חדש ולא מוכר", הוא אומר. "על האדריכלים מוטלת האחריות למצוא את שביל הזהב בין האדם, הסביבה החיצונית ובניית מבני קבע תת-ימיים".
כדי למצוא רעיונות ברי ביצוע, רוז'י תר את העולם כולו בחיפושו אחרי מודלים לבניה - בעיקר אצל ציוויליזציות עתיקות, אשר שכנו לחוף ימים (אפריקה, אינדונזיה, מקסיקו ועוד).
"כדי לפתור את הקשיים בבניית מגורים תת-ימיים, לא די במציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיה, אלא יש צורך במציאת מרחב מחיה, בו יוכל האדם לפרוח ולשגשג וליהנות מאיכות חיים טובה - שהיא המפתח לקיום חברה משגשגת", אומר רוז'י. כדי להבין את הרצון, שדוחף את רוז'י אל עבר יצירת חברה תת-ימית, תחילה יש לנסות ולדמיין כיצד תראה הסתגלות מוחלטת של המין האנושי למים.
לאחר כל הדיונים, הנסיונות, הבדיקות והרעיונות, מסתבר כי התכנון המושלם ביותר למגורים תת-ימיים הוא בועת האוויר: "בועה פשוטה, פנינת אוויר מושלמת, יכולה לעמוד בלחץ מים עצום ולהשתנות לכל צורה כמעט. זוהי כמעט חידה והשראה, בעיה וגם פתרון מושלם".

מ'גלנטי' (יצירתו הראשונה בשנת 1977) ועד ל'היפוקאמפ' (בניין תת-ימי, שנבנה ב-1981), מה'אקוובולס' (תחנת אויר תת-ימית) ועד ל'אקווסקופ' (מצפה תת-ימי שקוע למחצה), מה'אקוולאב' (תחנת מחקר ומדע תת-ימית) ועד ל'אקווספייס' (אוניה עם מבנה שקוף), אנו מוצאים את עבודתו הארכיטוגרפית של רוז'י בכל מדינה. הוא מוכר היטב בארה"ב וביפן ואף הוזמן ביחד עם שותפו האמריקני, יאן קובליק, להשתתף כאורח בפרוייקט תת-ימי בו נשארו המדענים זמן רב מתחת למים (70 יום). זהו שיא של כל הזמנים.
בשנת 1981 לקח רוז'י איתו מספר ילדים, לחגוג את חג המולד מתחת למים ובכך הוכיח את הנגישות והקלות של החיים מתחת למים.
למרות חזונו העתידני, רוז'י מעולם לא זנח את ההתערבות בענייני דיומא הקשורים לים ולאוקיאנוס והוא פעיל גם בפרוייקטים קיימים, כדוגמת פרוייקט ה'סאב-אושיאניק' של ההרפתקן הצרפתי, גאי דלאג', אשר לו הוא תכנן את 'קפסולת הסחף'. לדידו, ההרפתקה היא עכשווית - להמציא ולפתח, ליצור ולתכנן.

כה עמוק הקשר של רוז'י אל הים, עד שכינוהו בעבר "אדריכל הים הצרפתי", תואר שדחף את ז'אק שירק להפקיד בידיו את עתיד פרוייקט האקווריום הפריזאי. במשך הקריירה שלו, זכה רוז'י במספר רב של פרסים בתחרויות אדריכלות לאומיות ובינלאומיות. הוא גם מעורב בפרוייקטים חינוכיים, הקשורים לים, ביפן, ארה"ב וצרפת. מומחיותו בנושא מוכרת בעולם כולו והוא מרצה ופרוייקטור מבוקש ברוב מדינות העולם, גם ע"י ארגונים דוגמת 'יונסקו' ו'נאס"א'.
רוז'י מתייחס לכיבוש הים באותו האופן והרצינות, כשם שהוא מתייחס לכיבוש החלל: "שתי הרפתקות עיקריות, יכולות לעזור וליצור עתיד טוב יותר ורב-מימדי - כיבוש החלל וכיבוש הים". רוב חבריו נמנים על העוסקים בתחומים אלו, כדוגמת ז'אן-לו קרטיאן, האסטרונאוט הצרפתי, או ביל טוד, מפקח במרכז החלל של נאס"א ביוסטון - אנשים בעלי תשוקות דומות, משני סוגי הסביבות השונות. "משני צידי המראה, האסטרונאוט והצולל הם חלוצי החלל הימי והחיצוני. הם שותפים לאותו חלום סימטרי".
אין ספק, שיום יבוא ורוז'י יהיה האדריכל של ההרפתקה אולטימטיבית: הוא וחבריו יהוו את אבן הפינה, אשר תחבר בין החלל החיצון והאוקיאנוס בפרוייקט שאפתני וגרנדיוזי אחד.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן