גן העדן הפרטי של הכתבת ממוקם כ - 1200 ק"מ ממזרח למנילה וכ - 2000 ק"מ דרומית מיפן. פלאו. ובגן עדן: כולם מחייכים, הצמחייה ירוקה ומרגיעה, מזג האוויר מפנק, האוכל ממש טעים והצלילות ספוגות חוויות. לקרוא ולקנא  
 
אהובה גהל - חלפון

שלוש שנים עברו מאז הביקור שהאחרון ב"מכה" של הצלילה. שלוש שנים תמימות בלי לדרוך על חופי פלאו, עם הסתפקות בתמונות ובמילים שנכתבו בעקבות הביקור הראשון (גיליון 48, ינואר-פברואר 1996). והנה שוב אנו כאן. לאחר הרבה שעות טיסה ועצירה בפונאפי שבמיקרונזיה (עליה יסופר בגיליון הבא) אנו נוחתים במקום לו אני קוראת "גן העדן הפרטי שלי".
כאשר מחכים בטרמינל הקטן והידידותי, על מסלולי המזוודות רצים תיקים צבעוניים. התחלה טובה. כולם, אבל, כולם מסביב מחייכים. ככה זה בגן עדן. מתפזרים לפי בתי המלון, וכבר טובהל'ה מניחה על צווארנו שרשרת פרחים ריחנית כמיטב המסורת המקומית, אשר נמחצת מיד בחיבוק חם (השרשרת, לא המסורת).
פלאו נמצאת כ1200- ק"מ ממזרח למנילה, כ2000- ק"מ דרומית מיפן. תחת השם פלאו מסתופפים 300 איים ואיונים המשתרעים על שטח של כ150- ק"מ. המיקום, כ7-מעלות צפונית לקו המשווה.
הצמחייה הטרופית על האיים הגדולים יותר, נעה מעצי מנגרובים, דרך דקלים ועד לגוונים שונים של צמחיה ירוקה, היוצרים תמונות מרהיבות ומרגיעות, המשרות שלווה וקצב חיים רגוע המשפיע על כל תושבי המקום, ילידים וזרים.
האיים המרכזיים של פלאו הם וולקניים והשאר הם תוצאת התרוממות חופים תת קרקעיים שיצרה איונים דמויי פטריות, המכוסים בג'ונגל טרופי. תופעת טבע ייחודית לפלאו היא ה-Islands Rock המפורסמים. בחלקם נוצרו אגמים פנימיים (Lakes Maris), מלוחים, המושפעים מגיאות ושפל.
הלילה הראשון עובר במלון הקסום P.P.R (פלאו פאסיפיק ריזורט), שם נפגשת חבורת הצוללים. והנה כבר בוקר, ואנו מגיעים לספינה, ל-Hunter Ocean. הגענו הביתה.
סלומון, הטבח ומנהל המשק הפיליפיני מחכה לנו בחיוכו השקט, ואומר "רזיתם", "אל תדאגו, נאכיל אתכם כראוי" וכאילו לא עברו שלוש שנים מאז ביקורנו האחרון.
כל כך קל להתפנק כאן. מזג האוויר הטרופי נעים, רוחות קלות מנשבות ודולפינים מלווים אותנו מדי פעם לאורך אין סוף האיים הפזורים לאורך המסלול. תנאי הצלילה בספינה - אידיאליים. בסיפון האחורי, הציוד כבר מותקן, כך שכל שנותר לצולל הוא להישען לאחור, להשתחל למאזן, שני צעדים קטנים - או אחד גדול ואתה במים. שלא לדבר על היציאה, האחיזה בסולם, שליפת הסנפירים, וכבר אחד מהצוות עוזר על ידי אחיזה במיכל, ואתה על הסיפון.
הזמן על הספינה חולף מהר מדי. בין 5-4 צלילות ביום, כשבין לבין הארוחות המלוות בריחות וניחוחות ממטבחו של סלומון. וכפי ש"התלונן" האורח האנגלי, ריחות האפייה מעירים אותו משנת אחה"צ, והוויכוח "איזו עוגה נאפית עכשיו" הופך לחידון הצהרים. שפע הדגים הגדולים, המתלווה לצלילות לא מאכזב גם הפעם, ושוב הבלו קורנר (הפינה הכחולה) מככב כאחד האתרים היותר מוצלחים הקיימים בכלל. חוויה מיוחדת שמורה כאן למנטות. אני מרגישה כמו ביום העצמאות בעת צפייה במטס. הנה חולף מבנה מעלינו, ואני מתפללת לעוד כמה רגעי קסם כאלה. הם באמת מיוחדים, יפהפיים, עדיני ריחוף, ומשדרים תחושה שהמרחב שייך כולו למנטה.
חוויה מיוחדת להפעם מספק מפגש עם הנאוטילוס (סוג של אוקטופוס, ארוז בצדף). בערב הורדה מלכודת עם עוף קפוא לעומק של 200 מטר, קרוב מאוד לריף (לא ברור היכן למדו לאכול עוף). בבוקר עולה המתח לקראת העלאת הכלוב. אנו מכינים את מיכל שטיפת המצלמות עם מי ים והנה עובר הנאוטילוס להיות אורח לזמן קצר על הספינה. לאחר שאנו זוכים לצלמו, הוא מוחזר אחר כבוד למעמקי הים.

צלילה מאוד אחרת התבצעה ב"מערת הנברשות", צלילה בתוך מערת נטיפים אשר הכניסה אליה מתבצעת מהים. המערה מחולקת לשלושה חדרים, ובכל חדר אפשר לעלות, להתיישב ולראות את המראה המיוחד למערת נטיפים חיה בים. ביציאה מהמערה, המתבצעת בשחייה לכיוון הספינה, מתחיל המדריך להזיז אבנים בקרקעית, והנה נגלה לעינינו דג זעיר, "המנדרין". כולו כ3- ס"מ, אבל הוא מפגין את אחת מההופעות הצבעוניות ביותר אותן זכינו לראות במים. אחת החוויות המיוחדות ביותר שאפשר לעבור באיים היא השחייה באגמי המדוזות. לאלו מאתנו המכירים את השחייה בים התל-אביבי בתקופה בה מגיעות מדוזות לחופים, השחייה עם מדוזות לא בדיוק נשמעת כמו שנשמעת השתעשעות עם דולפינים, או עם מנטות. באופן די מפתיע המדוזות הללו אינן מסוגלות לצרוב. השנים הרבות בהן היו סגורות בתוך האגם, מיליוני מדוזות בכל אגם, בלי יכולת לצאת לאוקיינוס ובלי כל סכנה ואויבים גרמו לכך שהן איבדו את היכולת לצרוב. אחרי שמטפסים בתוך היער המקיף את האגם ומתגברים על הפחדים והסטריאוטיפים, השחייה עם המדוזות המלטפות את הגוף, היא חוויה מופלאה שקשה לתאר במילים.
מארחינו, טובהל'ה ונבות, אשר התמקמו יפה באזור, מגדלים בו את ארבעת ילדיהם, ועושים את הביקור עבורנו, הישראלים, להרבה יותר נגיש ונעים. לא מכבר הם רכשו ומפעילים את מועדון הצלילה הוותיק "פיש אנד פינצ", ומשווקים חבילות צלילה נהדרות, אשר המחיר בהן משתנה לפי רמת המלונות השונים. בכל מקרה, היחס אישי והאווירה חמה, ומה שמקל על המתקשים בשפה זרה, היא נוכחות עברית אשר רוככה בהרבה בהשפעת האיים.
השניים אף דאגו להמליץ בפני בני הזוג שאינם צוללים, ליהנות משהייה על האי, אשר התפתח בצורה מהירה, עם הרבה חנויות, מסעדות, אוסף עבודות עץ וכמובן בדים ססגוניים וחולצות 7 מרהיבות.