מאת: נחום דוניצה
צילומים: רזי ליבנת, רוני פוגלמן,גל הילל, ריצ'רד סטויארט
 
למעלה מ- 120 צלמים מרחבי העולם התחרו באילת על פרסים בסך 80 אלף דולר, בתחרות הצילום התת-ימית הבינ"ל, "סנדיסק הים האדום 2007". באירוע, שכונה כבר על ידי רבים כ"אולימפיאדה של הצילום התת-ימי" וכ"'פורמולה 1' של הצילום התת-ימי העולמי, התחרו הצלמים בקטגוריות שונות ביניהן: שמירה על איכות הסביבה, צילום הומוריסטי וצילום ספינות טבועות.
 
"מעבר לתחרות המקוונת שנערכה באתר שלנו ולתמונות שנשלחו מחו"ל מכל העולם וצולמו מראש היה את האלמנט השורשי, החי שבצילום בזמן אמת", אומר דוד פילוסוף, מארגן התחרות. "מגיעים לשטח, צוללים ומצלמים, והתוצאות מועלות לשלב השיפוט. בקטגוריה הזו, שאני אישית אוהב יותר מהאחרות, אסור לעבד תמונות בפוטושופ, יש צלם מול טבע פראי – וזהו".

          הכנת ציוד לעוד צלילה  
 
"12 חודשי הכנה", לקח העסק, אומר פילוסוף. "זה כלל השתתפות ב-12 תערוכות צלילה בינלאומיות, גיוס נותני חסות בינלאומיים לפרסים, מערכת יחסי ציבור משומנת (דוניצה תקשורת), חדר ממוחשב ומדוגם להפליא, שהוקם על ידי חברת לנובו וחברת טריפל C, הגב של ענקית זכרונות הפלאש חברת סנדיסק בעלת השורשים הישראלים, רשת מלונות ישרוטל ומועדון הצלילה מנטה שעשו הכל לתת את ההרגשה של בית חם לצוללים שהגיעו, התגייסות משרד התירות הישראלי, משרד התירות של קפריסין ,עיריית אילת, פארק המצפה התת-ימי, מנהלת התיירות ורבים אחרים שהתגייסו למשימה, הביאו אותנו לרגע המרגש של טכס חלוקת הפרסים".
 
וכך, לאחר ימים מפרכים של שהייה במים, צילום, עריכה וקסיסת ציפורניים מול המחשבים הניידים שבחדר המחשבים המדוגם, הגיע יום שבת. בשעה 18.00 החלה המדשאה שבצמוד למועדון הצלילה מנטה להתמלא אדם. בשעה 19.00 כבר ישבה מסביב למסך הענק כל תעשיית הצלילה הישראלית לדורותיה, מהצפון ועד לדרום (דרום סיני כמובן). כ ו ל ם  היו שם. מחליפים חוויות, מקשקשים, מרכלים, מתעדכנים בכל החדשות והחידושים. את ההתרגשות והציפיה אפשר היה לחתוך בסכין. ואז, באיחור אופנתי של חצי שעה החל הטכס. וכמו שניתן לצפות היה זה טכס מרשים, בסגנון עדות האוסקר. המנחים רזי לבנת ושרון רייניס (אשר אף לקחה חלק בתחרות עצמה) העלו אחד אחד לבמה את הזוכים ואת נותני החסות - חלקם מצוידים בצ'קים ענקיים כשברקע מצגת מולטימדיה מרשימה. 
 

         צוות מתנדבים של סנדיסק הצטרף לצלמים שהגיעו מחו"ל

המועמדים, הזוכים והפרסים הגדולים :>>>>>>>>

<<<<<<<<  המועמדים, הזוכים והפרסים בקטגורית המתחילים
 
מגנוס טולר משוודיה, הזוכה בפרס ראש העיר, הודיע חגיגית שיגיע בשנה הבאה עם להקה של 8 שוודים שבוע ימים מראש ויראה לכולם מאיפה משתין הדג. ארטורו הספרדי, הזוכה הגדול, שרק לפני שבועיים קודם ציוד הצילום שלו נגנב והגיע עם ציוד של חבר, אמר בעיניים דומעות שהפרס של סנדיסק הגיע בזמן לקניית ציוד צילום חדש.
 
בטקס הענקת הפרסים, שנערך על מדשאת מלון ישרוטל אמבסדור, נכחו בין השאר, מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, אשרף אל שרביני, קונסול מצרים באילת, וכריסטיאן פטרון, צלם ה"טיטניק" ו"הכחול הגדול" של לוק בסון.

         
         גוליה מהונגריה השתתף בקטגורית הוידאו

ואי אפשר בלי להזכיר את צוות השופטים הכל כך מסור למלאכתו, ששקד וברר ומיין והגיע להחלטות המוסכמות על כולם:
רוני סופר ששמש כיו"ר פנל השיפוט: צלם ועורך מגזין הצילום הישראלי "קונטקט"
אלון בירן מנהל שיווק בכיר בסנדיסק ישראל
אריאל פוקס מצרפת: צלם ועיתונאי במגזין פלונז'ה אינטרנסיונל
בריאן פיטקין מאנגליה: עורך מדור הצילום במגזין דיוור ויו"ר אגודת הצלמים התת ימיים באנגליה
שלמה כהן מישראל: צלם ומו"ל של ספרים ומדריכי צלילה בעולם, בעל טור יומי בישראל היום
אלברטו מורו פיליקוני מאיטליה: צלם ועיתונאי למונדו סומרסו ואקווה האיטלקיים
קורט אמסלר: צלם ועיתונאי, בעל טורים במספר מגזינים אירופיים בכל הקשור לצילום תת ימי 

כריסטיאן פטרון מצרפת: שימש כיו"ר צוות השיפוט בקטגורית הוידאו

אוסקו פוקילה מפינלנד: צלם ועיתונאי היה בצוות השיפוט בקטגורית הוידאו

אבי קללפר מישראל: צלם ומפעיל ספינות וצוללת באיי קוקוס  היה בצוות השיפוט בקטגורית הוידאו
 
להתראות בתחרות 2008.
 

 
 
לך להכין שעורי בית
 
לאחר שהייה מתישה בעיה"ק אילת, בדומה לספארי צלילות מרוכז, הרגשתי מותש נפשית ופיזית. ניתן היה לעשות ממני סמרטוט ריצפה כבר לאחר 3 ימי תחרות. וכך, הצטרפתי לקיסר הדור, במסע שיטוטים בשישי, במטרה לעשות הכל, חוץ מלצלול ו\או להחזיק מצלמה ביד.
 
שיפוט
ברכותיי לזוכים בתחרות, במיוחד לעמיתים הישראליים של פורום תפוז.
לאור תוצאות התחרות, שוב הובהר שבלתי אפשרי לדעת מה השופטים מחפשים.
לעניות דעתי, ובניגוד למה שסוברים חלק, אין סיכוי שבחירת השופטים נבעה משיקולים פוליטיים.
 
מהלך הצלילות
יום שני: 2 צלילות ללא צילום (מלווה את טִיבּוֹר, צלם הונגרי שלמדתי ממנו רבות מצפייה בעבודתו).
יום שלישי: 3 צלילות צילום.
יום רביעי: צלילת שחרית בלוויית ארנון אייל, עריכת סרטון ראשוני והגשתו.
יום חמישי: 2 צלילות ללא צילום, ועוד צלילת לילה אחת לשיפור הביצועים.
יום שישי: עריכת סרטון סופי והגשתו (הלכתי לישון ב- 03:30)
יום שבת: 2 צלילות סיכום ללא צילום.
במהלך ימי התחרות, אפשר לספור את מס' שעות השינה ליממה, על כף יד אחת, והמבין יבין...
 
הפקת התחרות
הייתה גרנדיוזית ואני משוכנע שהמארגנים יודעים במדויק היכן ניתן לשפר.
 
קטגוריית וידיאו
צלמים שהופיעו עם מיטב הציוד, ערכו את מיטב הסרטונים - לא זכו בדבר.
אישית הימרתי על אחד מהשניים: ברונו (בלגיה), יוליוס\ג'ולה (הונגריה) שהכינו סרטונים משגעים. איש מהם לא זכה.
על עצמי אני רק יכול לומר שבאמצעים שעמדו לרשותי עשיתי יותר מהמקסימום.
למדתי והפקתי לקחים ומקווה ליישמם בעתיד.