שפע של לובסטרים, מים צלולים עם ראות של 25 מטרים, ספוגים, כוכבי ים ותמנונים. הכחול האדריאטי

מאת שימי פרידמן

פותחים את האטלס, מעלעלים במגזין ים ומחפשים יעד קרוב ולא יקר, בהתאמה לחשבון הבנק. לבסוף, אחרי התלבטויות, הבחירה נופלת על קרואטיה.
במגזין ים מס' 80 (נוב'-דצמ', 01') הופיעה כתבה נרחבת שסקרה את חוויותיהם של חברי משלחת ים. הפעם אני רוצה לשתף את הקוראים בחוויות קרואטיות מנקודת מבטו של הטייל הבודד.

לצלול עם יורגן
לאי האבאר (Havar) מגיעים במעבורות היוצאות מהעיר ספליט או מהאיים הקרובים. באי שלוש עיירות, האבאר, סטרי גארד וג'לסה. בירידה מהמעבורת, בעיירה האבאר, ממתינות על המזח נשים חביבות, המציעות חדר בביתן תמורת 70 עד 100 קונה לאדם (לא בעונה). אפשר גם להתמקח קצת, זה מקובל.
בעיירה מועדון צלילה אחד, Jurguvan D.C, הנמצא במלון אמפורה (Amfora). קצת רחוק מהמרכז אבל קרוב לחוף הרחצה של המלון.
בעל המועדון, יורגן מילר, עבר לקרואטיה לפני כשבע שנים. הוא מציע צלילה אחת ב-160 קונה לאדם, כולל משקולות ומכלים.
אחרי כ-30 דקות קפצנו למים הצלולים עם ראות של 25 מטרים. אנו נמצאים לצדו של קיר, שנופל ממדף סלע בעומק של שישה מטרים ונגמר ב-50 מטרים. הקיר עצמו זרוע בשפע של ספוגים, כוכבי-ים, לובסטרים ותמנונים.
אחרי מנוחה לא ארוכה מדי, מפליגים לאתר הבא, כשבדרך מלווה אותנו להקת דולפינים עליזה.
בצלילה השנייה ירדנו לעומק של 20 מטרים, לאתר ובו חרסים עתיקים, שברים של קנקני יין ואפילו שני כדים גדולים, כמעט שלמים.
למחרת, אחרי עשר דקות הפלגה, הטלנו עוגן ונקשרנו למצוק שנופל מפני המים לעומק של 50 מטרים בקרקעית. אנחנו צללנו לעומק של 35 מטרים, בדרך למערה, שבקירותיה שניים שלושה בקיעים המכניסים אור מבחוץ. חגיגה של משחקי אור וכחול מלווה את היציאה החוצה, בעומק של 15 מטרים. את הצלילה המדהימה הזאת המשכנו בשוטטות בין אלמוגי גורגוניה שלצדם לובסטרים מקומיים. לקינוח, הגענו למערה נוספת, בעומק של חמישה מטר. המערה סגורה ואין לאן להיכנס, אבל אפשר לשבת בתוכה עם הפנים לים הפתוח, ולהתמכר לכחול הצלול והאין סופי. עוד בסביבה: מורנות, שושנות ים, כוכבים והמון תמנונים.
פרטים נוספים באתר האינטרנט של המועדון: :www.jurgovan.com.

לצלול עם מילנקו
לאי קורצ'ולה אפשר להגיע מדוברובניק, ספליט או מהאי האבאר. המעבורת מטילה עוגן בעיירה ולה לוקה (Vela Luka), ומשם ממשיכים באוטובוס לעיירה קורצ'ולה. הנוף מקסים, לשבת בצד ימין.
מומלץ לישון בצימר בקורצ'ולה ולצלול במועדון בעיירה לומברדה (Lumbarda), מרחק של עשר דקות נסיעה. בעליו של המועדון, מילנקו מאוריץ' , אירח לפני שנה חברי משלחת ים (הכתובת באינטרנט: www.mm-sub.hr).
תושבי האי גאים ב"שמש ללא הפסקה", כדבריהם, ומבטיחים לך חופשה ללא גשם, כולל אחריות - אם יירד גשם מבטיחים להחזיר לך את הוצאות השהייה לאותו יום. לא התייחסנו ברצינות להבטחה, כיוון שהיה נעים (19 מעלות במים), גם באמצע אוקטובר.
אחרי 15 דקות הפלגה קפצנו למים וצללנו לצדו של קיר שעומקו המרבי הוא 40 מטר. אנחנו הסתפקנו בצלילה לעומק של 18 מטר. הראות, כצפוי, טובה מאוד והתצוגה כוללת: עשרות לובסטרים, תמנון גדול, שבר כד חרס, כוכבי ים, טווסניות, שתי צדפות (יותר מחצי מטר) רקדנית ספרדייה ששחתה לעברנו ואפילו תוכינונים קרואטים בצבעי אפור-שחור-צהוב.
שונית המדרגות, שם ערכנו צלילה שנייה, מורכבת משלושה מדפי סלע מדורגים, החל ב-12 מטרים וכלה ב-36 מטרים. התצוגה כוללת: שפע של אלמוגי מניפה צבעוניים, שושנות-ים צינוריות, תמנונים, עקרבנונים שמסתתרים בין הכוכים וממתינים לטרף קל, תולעת רב זיפית בצבעים עזים וחשופית קטנטנה ממש, בגודל סנטימטר, בצבעים סגול-ורוד-לבן. אחרי שעה אני יוצא החוצה שיכור, ולא מחנקן.
בחזרה לאי, סיכמנו עם מילנקו לצלול בספינה הטרופה, שחברי משלחת ים כל-כך אהבו. למחרת בבוקר, התעוררנו לקול שריקתה של הרוח. ירד גשם, הים סער והמקומיים באי לא קיימו את הבטחתם להחזיר לנו כסף אם השמש תיעלם. עם זאת, החוויה הקרואטית השאירה לנו הרבה טעם טוב ובטח נחזור לכאן.