מאת: נוני שחף

 השנה - 1996. המקום – דרום מצריים, אורגדה. העיתוי – קורס במערכות סגורות למחצה. לאחר יציאה מהמים בסיום הצלילה הראשונה עם מערכת חצי סגורה מסוג 'אטלנטיס' (הידועה כיום בשמה "דולפין") מקבל אותי המדריך קארים הילל  על הסיפון של היאכטה ואומר לכולם: "מזל שלנוני יש  אזניים, ולא, החיוך שלו היה מקיף את כל הגולגולת והראש היה נופל..." 
בטח, אני עונה לו: אם אתה היית מוקף בפרפרונים על כל הפרצוף שלך גם אתה היית מחייך. "חכה חכה, זאת התחלה של עידן חדש בצלילה..."
ומאז, כמות הכיף שלי מצלילה נמדדת ביחידות של היקף החיוך. עד שהגעתי לארוע הבא: 2006. בוקר. המקום – חוף אלמוג, מועדון צלילה ובית ספר מתקדם לצלילה טכנית. אני מתקדם לאיטי תוך בדיקת איזון בעומק 2.5 מ'. לפני, אילן המדריך בתנועות סנפיר עצלות, שקט כמו צוללת לפני שיגור טורפדו. אני מבחין בקצה של סנפיר צבעוני ומרוט השייך ל"תוכי של סלע 3". לא בטוח מה הוא עשה שם מאחורי האבן הגדולה. לי היה ברור לחלוטין מה אני הולך לעשות.
התקרבתי תוך לחיצה קלה על הכפתור הכחול של "הדיליואנט אוויר",  שיפרתי נשימה ואיזון וחרש חרש אני מתקרב לסנפיר שהופך לתוכי מיודענו המצוי בשלבי יקיצת הבוקר שלו.
אני ממשיך להתקרב והוא  כאילו לא מבחין בי וממשיך בשלו. אני ממשיך להתקרב אליו והמרחק ביננו הוא 20 ס"מ ואז אני מחליט לעשות מעשה - מושיט את שתי ידי, והוא עדיין שלו ורגוע. אוחז בגופו מאחרי סנפירי החזה ובעוד הוא פוער את פיו אני מקרב אותו עד לזכוכית המסכה שלי. כן, כמעט נשיקה צרפתית עם תוכי, שלא יודע בכלל מה קרה לו.
אילן שמתקדם לפני, ואני חושב שהוא טרוד במחשבותיו "המדריכיות", כמו למשל היכן ל"התקיל" אותי, רואה את הארוע ופתאום מתחיל לפלוט בועות מרוב צחוק ושוקע לו בעומק 5 מטרים.
 

אז מה היה לנו כאן? אחד אילן ואחד נוני ושתי מערכות צלילה סגורות "INSPIRATION", בצלילת בוקר מוקדמת מול מועדון דיפ, ודג אחד שלא מבין שהדבר שהתקרב אליו להתרחשות 'כעין רומנטית' הנו צולל מבוגר שפשוט לא נושם ולא עושה רעש במיים (שהרי, אתם כבר יודעים שרק במערכות צלילה סגורות ניתן להפתר מהבועות המרעישות).
ונחזור לאחור, בזמן לפחות: לפני כשנה, ואחרי פעילות של כשנתיים של מועדון הצלילה דיפ, ובעת המעבר לאתר החדש בחוף אלמוג, או יותר נכון, לחוף ה'בר-ביץ'', כפי שמכנים אתו היום, נפלה ההחלטה - כאן יהיו מערכות סגורות. 
עד למימוש עבר המועדון עוד מספר שלבים של החלטות והתלבטויות והפור נפל בסוף: הולכים על INSPIRATION. זו המערכת הנמכרת ביותר ושעליה נצבר נסיון רב הן בצלילות הן בהדרכה ולא פחות חשוב, הגיבוי התחזוקתי נראה היציב ביותר מכל האופציות האחרות. בדרך לקבלת החלטה מבצעים סקרי אינטרנט וטלפונים לכל המומחים בעולם שעונים לנו אותה תשובה – ותק, נסיון מוכח, פשטות הפעלה, גיבוי תחזוקתי ופיתוח עתידי – הפתרון הוא אחד – INSPIRATION.
כמובן שנשארה בעיית תקציב ונוצרה מסגרת משותפת למועדון הצלילה ולשני צוללים ותיקים שכבר כואב להם הגב מכל סוגי ה"דאבלים" ו"הפונים", עבדכם הנאמן, מבעלי TDI/SDI ישראל וחברו יו"ר התאחדות הצלילה בישראל, יובל האפט, השתתפות של מועדון צלילה דיפ והנה בונים את המסגרת התקציבית הנדרשת ופתאום נפח המערכות בישראל גדל בעוד 3 מערכות. בעזרת צולל ותיק ובעל מערכת משלו נוצר בסיס הדרכה של 4 מערכות.

מי ידריך? כיצד מייבאים? איך מתגברים על כל בעיות התקן (למערכת ה-INSPIRATION יש כל אישורי התקן הנדרשים האירופאיים בהבדל ממערכות אחרות שעדיין לא). הכל פתיר. את פרשת זהות המדריך שגם יכשיר את דור המדריכים של מרכז צלילה דיפ – פתרנו בעזרתו של איב, בלגי נחמד בעל תואר של מאמן מדריכים בארגון TDI המתמחה בהכשרת מדריכים וחניכים בכל העולם ועל כל סוגי המערכות המוכרות וגם כאלה שרק עכשין הומצאו.
ובין כסה לעשור – בין ראש השנה ליום כיפור, הגיע כבוד המדריך לישראל ולאחר שצם כיאות ושהה במחיצת פרחי ההדרכה הראשונים דודי מאור ואילן ברקוביץ והרביץ בהם תורה, נלחצו הידיים מתחת למיים בטקס הידוע שמשמעותו – 'מזל טוב, אתם מוסמכים'.
החוויות והסיפורים מהקורס הראשון יכלו למלא "פלברה" שלמה של מדריכים וצוללים טכניים מהשורה שבאו מכל מרכזי הצלילה לראות לשמוע ולהשמיע ולהשלים מידע.
שהרי יש לדעת: לפני השלב של המים יש הרבה עבודת לימוד והכנה שמתקצרת ככל שמתחילים לצבור את מיומנויות האיזון הנדרשות. יש כאן מערכת ריאות נוספת לגוף האדם המחייבת התיחסות במערכת האיזון מתחת למים. זוהי חוויה ראשונית וחדשה והפתרונות הקיימים פשוטים קלים ונמצאים אצלנו באינסטינקטים שהופכים אותנו לדגים ברגע שאנחנו מתחילים לנשום גז דחוס מתחת למים.
אין לי כוונה לפרט איך זה עובד ואיך בדיוק מתפקד כל חלק, זה עניין לספרים הרצאות ומצגות שנכתבו כבר בעברית ושיהנו מהם החניכים הבאים וצוללי אינטרו שמוזמנים להתנסות על המערכת (היי לא להידחף וזה לא בחינם). 
מה שבטוח, הקורס שלי וגם של יובל ארך כשבוע וכלל 5 צלילות מערכת. זה מספיק, אבל מאכזב, כי רוצים עוד ורוצים להתקדם לשלבים של שימוש בגזים נוספים, אבל תקני הבטיחות וההדרכה  הבינלאומיים של היצרן ושל הארגון המסמיך -  TDI – קובעים מינימום שעות צלילה למעבר משלב לשלב. ייאוש מהנה, מה שקוראים בעברית – או בשפת הצוללים, "סבל רב..."
אחרי הקורס שאלתי את יובל: 'תגיד, מה יותר כיף: לצלול בתוך מבנה הגשר של הסטיל באילת, מבלי שהדגים בורחים, או לאורך הקיר של השמורה, בעומק 40 מטר, 25 דקות זמן תחתית? להגיע מדרום לגן הצלופחים ולגלות שאלה אפילו לא נעלמים באדמה? והאמת, מה זה משנה מה הוא אמר, כי יש אין ספור אפשרויות להנות ובצורה אחרת,  אפילו שמכירים כבר כל פחית קולה חלודה, ממעבר הגבול בטאבה ועד לכלובי הדגים בחוף הצפוני ובכל עומק רלוונטי.
שורה תחתונה: מדובר כאן בחוויה מרעננת, חדשנית, מקצועית ומרגשת וכל אחד יכול (אולי לא לקנות, אבל לעשות קורס, ואם לא קורס, אז אינטרו). אה... ושכחתי... מי קונה ציוד צלילה משומש במצב טוב מאוד???
 

עניין של INSPIRATION
ה-INSPIRATION, היא מערכת סגורה. משמעות הגדרה זו היא שהגז הננשם ממוחזר באופן קבוע במעגל סגור. בניגוד למערכת פתוחה בה כל נשימה נשארת בצורה מזערית לשימוש גוף האדם ורובה נפלטת בצורה בזבזנית למיים בצורת בועות. 
ב-INSPIRATION – כל פליטת אוויר נשארת במעגל הסגור ועוברת דרך ריאת הנשימה הימנית ומעבר לכתף ימין למיכל טיהור המכיל חומר חומצי המטהר וסופח אליו את הפחמן הדו חמצני ואת האוויר המטוהר מעביר דרך מערכת של 3 חיישנים שתפקידם לחוש כמה חמצן חסר בתהליך ונדרש להמשך השימה על פי לחץ חלקי קבוע  מכוייל מראש (ניתן לשינוי עלפי אופי הצלילה). למערכת ה-INSPIRATION יש יכולת לפעול בתהליכים המוכתבים על ידי שני לחצי חמצן קבועים. הנמוך - 0.7 אט' והשני - 1.3 אט'. כל אחד מהם נשמר באופן קבוע.
למערכת יש אפשרות להשתמש במדללים ותוספות מסוג אוויר, חמצן, טרימיקס והליוקס, מה שמוכתב על ידי אופי הצלילה, ולכן, כשצוללים עם מדלל אוויר, בשלב ראשון העומק המקסימלי בהתחשב בלחץ החלקי של החמצן יכול להיות 130 רגל (40 מ'). אם מדללים בגז שונה החישובים משתנים על פי חוקי הפיזיולוגיה המתאימים ועלפי תקני הצלילה המותרים).
מערכות ההפעלה של המערכת והסנסורים, פועלים כבר בשלבי ההכנה לצלילה, עם גיבויים מסוג ראשון שני ולעיתים שלישי (סנסורים), על מנת שתפעולה יתאים לכל משתמש ויהיה בטוח לכל אחד שמחליט שהוא רוצה להתנסות, או ללמוד לצלול במערכות סגורות. 
במהלך הצלילה מציגות מערכות השליטה את כל הנתונים הנדרשים לצולל על מנת שיוכל לבקר את פעילותה התקינה ויוכל גם להתערב במקרה הצורך. 
קיימים גם תהליכים מדווחים על ידי המערכת, המכתיבים מצבי פעולה משתנים, או המחייבים את הצולל לעדכן אותה בעיקר בשלב ההכנה ובדיקת התקינות, ולא לדאוג, יש גם צופרון קטן הממוקם ליד האוזן השמאלית של הצולל, המעביר התרעות מסוגים שונים.
המערכת צוללת כבר משנת 1997 ועברה מאז 3 שלבי התקדמות בפיתוח ונרכשה עד היום על ידי אלפי צוללים. פיתוח המערכת קידם את עולם הצלילה בעיקר בתחום פיתוח הסנסורים המודדים רמות שונות של גז באוויר. המערכת מיצרת תחת תקני ייצור בינלאומיים המוכרים בארה"ב ובקהילה האירופאית שעוני על תקני ה-ISSO הנדרשים ונתמכת גם ביטוחית על ידי חברת לוידס. המערכת מיוצרת על ידי חברת AMBIENT PRESSURE  באנגליה ויש לה סוכנויות הפצה בכל העולם ומכשיו גם בישראל – מרכז צלילה "דיפ" באילת, המשמש גם כמרכז ראשי של  TDI/SDI בישראל ובירדן.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן