פגשתם מישהו נחמד על החוף ועכשיו אתם ממהרים לרדת איתו לצלילה? טעות, אומר יוני אלון, ומונה עוד שלל עבירות שתוצאתן במקרה הבא: מחלת דקומפרסיה

יוני אלון
 
טרם שאפרט את מהלך העניינים שהובילו לאירוע הבטיחות שבו נדון הפעם, אני מבקש לשוב ולהזכיר שהאירוע הוא אירוע אמיתי, אשר התרחש לפניי כחודש ומחצה וכי גם הפעם שונו שמות המשתתפים מטעמי צנעת הפרט.
נחמה ואייל הם זוג חברים ה"יוצאים" ביחד כבר שנתיים. לאייל תעודת צולל ברמת שני כוכבים מלפני כשלוש שנים והוא ביצע מאז כ-20 צלילות ואילו נחמה סיימה קורס צלילה כשנה לפני האירוע שיתואר בהמשך ומאז קורס הצלילה לא צללה.
כשחשבו נחמה ואייל על חופשתם השנתית עלתה מייד האפשרות של נסיעה לאילת, לחופשה המשלבת בתוכה צלילות משותפות.
נחמה ואייל יצאו לאילת ביום שישי לפנות בוקר והגיעו לאילת בשעה 05:00 לערך. הם נכנסו לאכסניה שבה הזמינו חדר מבעוד מועד ונחו/ישנו עד השעה 09:00. בשעה 09:00 יצאו מהאכסניה וצעדו לחנות המכולת הסמוכה, שם קנו לעצמם מספר פריטים אשר היוו את ארוחת הבוקר שלהם.
מחנות המכולת הלכו לשפת הים ואכלו את ארוחתם עד השעה 10:00. (1)
לאחר ארוחת הבוקר הם נחו מעט על שפת הים ובשעה 11:30 לערך הם שכרו ציוד במרכז צלילה סמוך. (2)
הם בדקו את פרטי הציוד ונסעו כדי לצלול באתר ה"סטי'ל". (3)
משהגיעו לחנייה שבקרבת האתר ובעודם פורקים את הציוד מתוך הרכב, ניגשה אליהם בחורה שהציגה עצמה כצוללת ברמת שלושה כוכבים המחפשת שותפים לצלילה באתר הסטי'ל.
הצוללת, שזיהתה עצמה בשם יהודית, "נראתה נחמדה" (כך אמרו בתחקיר) וגם נחמה ואייל נראו לה "נחמדים" ועל כן החליטו לצלול יחדיו. (4)
הצוללים העמיסו על עצמם את הציוד והתקדמו ברגל לכיוון נקודת הכניסה למים.
תוך כדי שיחה הציעה יהודית לשאול צוללים שהיו בסביבה מהו הכיוון המשוער לצלילה כדי להגיע לסטי'ל, אך אייל הסביר שלא תהיה בעיה לאתר אותו משום שהמים צלולים והראות טובה. (5)
יהודית, נחמה ואייל נכנסו למים עד לגובה המותניים, חגרו והתחברו, סימנו כולם לכולם שהכל בסדר והחלו לצלול, כאשר אייל מוביל את הקבוצה.
כיוון הצלילה המשוער היה צפון מזרח ולאחר פרק זמן מסויים ולא ארוך יחסית (6) היה נדמה להם שהם איבדו את הדרך ועל כן פנו לכיוון כללי דרום וצללו עוד פרק זמן מסויים בעומק של 20 מטר, עד שלפתע בצד שמאל שלהם (מזרחית מהם) הם הבחינו בסטי'ל.
הם פנו אליו, ביצעו הקפה של הסטי'ל, נכנסו לחור שבקדמתו ולגשר הפיקוד ולאחר שחשו שמיצו אותו, סימנו אחד לשני והחלו לעלות בכיוון כללי מערב.
בעומק של 15 מטר נזכרה לפתע "יהודית" כי לא קיימו בדיקות הדדיות ובכלל זה בדיקת לחץ אויר במיכלים ועל כן בדקה לעצמה וראתה שנותר לה במיכל אויר בלחץ של 70 אטמ'. (7) היא סימנה לאייל והוא בדק לעצמו ומצא שנותר לו אויר בלחץ של 50 אטמ'.
הם פנו לכיוונה של נחמה כשלפתע זינקה נחמה זינוק חד בכיוון כללי אל פני המים.
יהודית היתה הראשונה שהתעשתה. היא תפסה את נחמה ברגל ומשכה אותה כלפי מטה. בשלב הזה פלטה נחמה את הווסת ויהודית הגישה לה את הווסת המשני ("אוקטופוס") שלה. נחמה המשיכה להשתולל מתחת למים ויהודית הבחינה שהמסיכה של נחמה מלאה במים וכי נחמה לא מצליחה לרוקן אותה ועל כן הניחה שמכאן נובעת מצוקתה.
יהודית תפסה משני צידי האף של נחמה (מעל גבי המסיכה) וסגרה לה את האף תוך שהיא מנסה להרגיע אותה.
נחמה נרגעה ואז בדקה יהודית את מד הלחץ במיכל של נחמה וגילתה כי נותר בו אויר בלחץ של פחות מעשר אטמ'.
הואיל ותוך כדי נסיון ההשתלטות שקעו הצוללות אל הקרקעית ביצעה יהודית הערכת זמן ומרחב והחליטה שאת שאר הצלילה ובכלל זה חניית הבטיחות תבצע נחמה תוך נשימה מה"אוקטופוס" של יהודית - וכך היה.
הקבוצה המשיכה במגמת עליה לכיוון חניית הבטיחות, שאותה ביצעה בעומק של ארבעה מטרים לערך, במשך שלוש דקות.
בסיום הצלילה ומייד כשעלו אל החוף הודו נחמה ואייל ליהודית בהתרגשות ונפרדו לשלום.
לאחר פרק זמן קצר החלה נחמה לחוש כאבים בפרקים כאבים, שהחלו מתגברים ואף הקרינו למספר איברים נוספים. בתחילה לא יחסה לכאבים משמעות מיוחדת ורק לאחר יומיים כשהכאבים רק התגברו החליטה לפנות לרופא, אשר הפנה אותה באופן מיידי לטיפול בתא לחץ (8).
 
ולניתוח המקרה:
(1) צלילה היא פעילות גופנית. משום כך, בימים בהם צוללים צריך לאכול, רצוי
שיהיו אלה ארוחות קלות ומזינות. צריך גם לשמור על פער של שעתיים לפחות בין הארוחה לבין מועד ביצוע הצלילה.
(2) יש להקפיד על שתיה מרובה (רצוי שתיה שאינה מוגזת) לפני ולאחר צלילה.
(3) צולל אשר לא צלל במשך ששת החודשים שקדמו לצלילה, צריך לבצע צלילת
ריענון וצולל שזוהי צלילתו הראשונה באתר הרלוונטי, צריך לקחת צלילה
מודרכת.
אני יודע שאצל חלקנו צלילה מודרכת היא כמעט בחזקת מילה גסה והיא בבחינת עניין של פגיעה בכבוד. לצערי התוצאות ניכרות בשטח, שכן מספר רב של תאונות שחלקן נגמרו בצורה פטאלית היו יכולות להימנע לו "רכש/ה" הצולל/ת שירותי צלילה מודרכת.
(4) במינוח חובת בחירת בן/בת זוג לצלילה מצויות שתי אמירות: האחת, שצריך לצלול עם בן/בת זוג והשניה שצריך לבחור אותו/ה והבחירה אינה כוללת רק את המראה החיצוני, אלא גם ובעיקר את נסיון הצלילה שלו/שלה, דהיינו כמה צלילות כבר צלל/ה? מתי היתה הצלילה האחרונה? האם צלל/ה בעבר באתר המיועד? האם צלל/ה בתנאי הצלילה הרלוונטיים, כלומר צלילה בסוג זה של ים , תנאי ראות וכיו"ב ?
(5) גם אם החלטנו שלא לשכור שירותי צלילה מודרכת יש לתשאל במרכז הצלילה שבו שוכרים את הציוד ו/או דוחסים את המיכלים, על מיקום אתר הצלילה, על המבנה שלו, דרך ההגעה ופרטי ציוד רלוונטיים הכרחיים, במידה ויש כאלה.
לאחר קבלת המידע יש לבצע תכנון צלילה הכולל תכנון זמן צלילה לפי טבלאות ותכנון לפי זמן אויר ולבסוף הפקת פרופיל הצלילה המתוכנן. ( חשוב לזכור שמחשב צלילה מכל סוג שהוא, אינו מחליף תכנון צלילה!). כמובן שבצלילה יש לצלול לפי התוכנית, כפי שנאמר: "Plan your Dive & Dive your plan".
(6) לפני כל צלילה, ובוודאי כאשר צוללים עם צולל/ת שלא צללנו איתו/ה בעבר, יש
לבצע תדריך הכולל את מהלך הצלילה המתוכנן, חזרה על סימנים מוסכמים, נתבי'ם (נקודות תורפה בטיחותיות) ונהלי חירום.
(7) בכל צלילה יש למדוד זמן מרגע הכניסה למים ועד לחניית הבטיחות.
(8) בכל משך הצלילה יש לבצע בדיקות הדדיות תכופות, כולל כמות האוויר שנותרה במיכל.
(9) אם יש כאבים לאחר צלילה יש להיוועץ ברופא תוך ציון עובדת הצלילה והמועד שלה. במקרים כגון אלה יש לנהוג לפי המימרה הצבאית " אם יש ספק , אז אין ספק", היינו, יש לפעול כאילו המדובר במחלת הדקומפרסיה, שכן, כפי שכולנו יודעים, ככל שעובר הזמן מרגע ההיפגעות קשה יותר לתקן את נזקיה של מחלת הדקומפרסיה.