מי שלא ראה ספינה טובעת, לא ראה מחזה שמעורבים בו יופי, צער, תקווה, ובעיקר ידיעה שזה רגע חד פעמי מלא עוצמה והוד. ועדיין, קשה לראות ספינה טובעת, גם אם התוצאה הסופית היא כינונו של אתר צלילה חדש

איציק קודוביצקי

על מזג האויר התחלתי "לעבוד" כמה ימים קודם והצלחתי לסדר לטקס ההטבעה של ה-"SEA GUARD" מזג אויר מושלם: רוח קלילה וים פלטה. וכך, ביום שישי בהיר אחד בתחילתו של אוקטובר, בשעה 06:00 הפלגנו אבי שלם מ"צוללי הדרום" ואנוכי, ממרינה אשקלון לכיוון נמל אשדוד, כשאנו מובילים את ה-"SEA GUARD" למקום מנוחתה האחרון ולטקס סיום חייה ככלי שייט ותחילת חייה החדשים כשונית מלאכותית ואתר צלילה.
בשעה 06:30 נקשרה הגוררת "אשקלון 9" של חב' 'סופה עבודות ימיות' ל"כלה" והתחלנו לגרור אותה לכיוון אשקלון. אחרי שעתיים הפלגה הורדו "סינקרים" (2 חביות מבוטנות) לים בדיוק בנקודה שסומנה על ידנו באותו הבוקר.
כשעגנה הספינה לבטח החלה מלאכת ההטבעה. פתחנו בבטנה "חלון" של 30/30 ס"מ בעזרת מבער אוטוגן ואח"כ נפתח "חלון" דומה בירכתיים, בתא ההגה. במקביל נכנסנו לחדר המכונות על מנת לפתוח את כניסות מי הים לחדר המכונות למילויו. לספינה היו 8 כניסות מי ים (SEA CHEST) כך שלקח לנו למעלה משעה לפתוח את המגופים ואת המסננים במטרה לגרום למילוי מהיר של הספינה ולהטבעתה.
רק מגוף אחד "עבד", אבל היה ברור שכניסת מים מצינור "2 יקח נצח עד שהיא תטבע..
שי מחב' "סופה" נכנס לחדר המכונות עם המבער ופתח אחרי מאמצים רבים ועזרה של פטיש 5 ק"ג, "חלון" גדול של 60/30 ס"מ, כשחציו מתחת לקו המים, ורק אז התחילו להכנס מים בכמות גדולה שחרצו את גורלה של הספינה.
יצאנו מיד מהספינה עלינו לגוררת וצפינו ברגעי גסיסתה (לידתה) של הספינה.
מי שלא ראה ספינה טובעת לא ראה מחזה שמעורבים בו יופי, צער, תקווה, ובעיקר ידיעה שזה רגע חד פעמי מלא עוצמה והוד.

הספינה לא טבעה בקלות. למרות שבשלב זה היתה עמוסה מים בכמות גדולה, הירכתיים שקעו לאט לאט, מה שהביא את האנשים שמסביב להתחיל להמר על משך הזמן שייקח לה לטבוע. מעניין שרוב האנשים שרואים טביעת כלי שייט בפעם הראשונה חושבים שזה עניין של שניות, או דקות ספורות, ואני ש'הטבעתי' לא מעט כלי שייט יודע שאין כניעה מהירה והטבעה אכן לוקחת הרבה זמן.
לאחר שכל הירכתיים שקעו במים (תהליך של כ20- דקות תמימות) הזדקרה הספינה ותוך פליטות אויר קולניות שקעה במהירות, עד שהירכתיים פגעו בקרקעית והחרטום הזדקר ישר למעלה. בשלב קריטי זה, כשהחרטום עבר את ה- 90 מעלות, עצר לי את הלב (כי התחלתי לדמיין את הספינה הפוכה על הקרקעית), אבל, לאחר שניה במצב זה, הספינה "קפצה" כלפי מעלה והחרטום שקע בכיוון הנכון.
על פני המים נשארה בועת אויר גדולה ובועות נוספות שהמשיכו לצאת זמן רב אחרי הטביעה.
חמש דקות אחרי ההטבעה לא עמדנו בפיתוי לראות איך היא נראית על הקרקעית... צללנו אבי ואני, והלב שלי נרגע רק כשראיתי שהספינה שוכבת בצורה מושלמת על הקרקעית. לאחר סיור בכל הספינה וסגירה סופית של חדר המכונות החלטנו לא להטריד אותה יותר ולתת לה להתרגל למעונה החדש ולהתכונן להסתערות תאבי אתרי צלילה, אותם אלה הנקראים "צוללים".

הסטוריה של מצילה
שם בתוליה של הספינה היה "DAWN SAVIOR" ("השחר המושיע") וכשמה כן היא: הספינה נבנתה באברדין (סקוטלנד) כספינת הצלה, שנועדה להוביל בביטחה 150 ניצולים מאסדות הקידוח ומתאונות ימיות בים הצפוני. הספינה נבנתה לפעול בתנאי ים קשים של הים הצפוני (גלים של 7-8 מ' ורוחות בעוצמה קיצונית), עם צללית נמוכה וחרטום מחוזק.
לאחר שירות בים הצפוני של מעל 30 שנה, עלתה הספינה לארץ הקודש והופעלה בשירות החקלאות הימית. היא קיבלה שם עברי "SEA GUARD" ושימשה מספר שנים כספינת אם לכלובי דגים בים הפתוח. על סיפונה היו מיכלים להובלת ו"אימון" דגיגים שהובאו מקפריסין וכן מיכלים להזנת הדגים ולטיפול בהם.
בשנתיים האחרונות נזנחה ה"מצילה החקלאית" בנמל אשדוד ושימשה פח אשפה לספינות דייג שנקשרו אליה.
בתחילת ספטמבר 2000 הוחלט בנמל אשדוד לסלק את הספינה מהנמל, ובגלל חוסר בקונים פוטנציאלים נשקלה ברצינות האופציה של הטבעתה כאתר צלילה.

אתר הצלילה "SEA GUARD"
אתר הצלילה ממוקם מול חופי אשקלון, במרחק של שני מייל ממרינה אשקלון (הפלגה של עשר דקות) בנ.צ. 31/ 43.00/ N 034> 31.8+ q בעומק קרקעית של 32 מ'. החלק העליון של הספינה מצוי בעומק 24 מ' ועיקר הסיפון בעומק 27 מ'. האתר מסומן במצוף זמני שיוחלף בקבוע.
גשר הפיקוד פתוח משני צדדיו למעבר צוללים כשישנו מעבר פתוח לתוך תא הקברניט שמאחורי הגשר. המעבר לחדר המכונות כלפי מטה חסום למעבר. בסיפון הקדמי הושארו פתוחים שני מחסנים בדופן ימין ומחסן אחד בדופן שמאל (הדלתות רותכו פתוחות).
הכניסה לתא שרשרת העוגן נסגר לכניסה וכן נסגרו שני הפתחים לתא הניצולים שמתחת לסיפון הקדמי הראשי. בירכתיים יש כניסה לתאי המגורים. שתי הדלתות שמשני צידי הספינה רותכו ויש אפשרות לעבור אותן מצד לצד ולהציץ לחדרי המגורים האחוריים שנחסמו לכניסת צוללים.
המסדרון הראשי של תאי המגורים הושאר פתוח וכן גם המטבח וחדר האוכל. הכניסות לתאי המגורים התחתונים וכן לחדר המכונות נחסמו לכניסת צוללים.
הושקעו מאמצים רבים באתר צלילה מעניין זה לבטיחות והנאה מצלילה, אבל מוכרחים לקחת בחשבון שתנאי הסביבה הבעיתיים (הקרקע הבוצית) המעברים הצרים יחסית והרצון לא לסגור את כל הספינה לכניסת צוללים מחייבים כאן התייחסות השונה מצלילה רגילה. מומלץ ביותר להתחיל עם צלילה מודרכת, תוך אפשרות לבצע במקום צלילות "טכניות" ואימוני צלילה לשבר אניה.

נתונים כלליים:
שנת היצור של הספינה - 1960
אורך כללי - 40.54 מ'
רוחב כללי - 7.77 מ'
שוקע (לפני היותה אתר צלילה) - 3.89 מ'
משקל כללי 362.89 טון
מיכלי דלק - 50 טון סולר
מיכלי שמן - 4.5 טון
מים מתוקים - 25 טון
דיספרסנטים (חומרים כימיים מפרקי דלק) - 4 טון

ההכנות
בתחילת ספטמבר פנה אלי ישי וייל, רמ"ח בינוי בנמל אשדוד, ושאל איך מטביעים את ה-"SEA GUARD" והופכים אותה לאתר צלילה באשדוד. הסברתי לו שהדבר כרוך באישור של הוועדה הבין-משרדית (המורכבת מכמה נציגי משרדים ממשלתיים) להטלת פסולת לים, שיש להגיש בקשה מסודרת ושלאחר קבלת ההיתר הוא "יאלץ" לעמוד בדקדקנות בכל תנאי ההיתר, שכוללים ניקוי יסודי של כלי השייט מזבל, מחומרים רעילים ומזיקים, משמנים ודלקים, וכל חלק שעלול להירקב או לצוף במשך הזמן, וכן להכין את הספינה בתור אתר צלילה, דבר שיחייב חסימת תאים מסוכנים ופתיחת מעברים קשים, או כאלה שיכולים להחסם.
מסתבר שלא הצלחתי להפחיד אותו (אולי כי יש לו בן "מורעל" על צלילה) והוא התגייס בהתלהבות שהדביקה גם אותי. בניצוחו של איציק בלומברג, האחראי על פרוייקטים רבים במח' בינוי של הנמל, ובברכתו של מנהל הנמל, אריה גביש (ובהשקעה לא קטנה של כסף) החלו עבודות הניקוי.
במשך שלושה שבועות הוצאו מבטן וסיפוני הספינה טונות של פסולת, רשתות, כבלים, זבל, ריפודים, רהיטים, מצברים ומכלים שונים ונשאבו כמויות גדולות של שמן ודלק (כן, גם מאגני השמן של המנועים וגם מכל סלקטור של משאבת שמן הידראולי). בלומברג עמד בגבורה בכל הדרישות ולאחר שאושר שאכן הספינה נקיה להטבעה, עברנו לחלק השני של ההכנות, לכיוון הפיכתה של הספינה לאתר צלילה. בשלב זה נאלצתי להחליף את הכובע מכובע של מפקח זיהום ים לכובע של מדריך צלילה.
כשמטביעים כלי שייט ורוצים שהוא ינוח על משכבו בצורה נכונה (שידרית על הקרקע והארובה לכיוון פני הים) צריך לפתוח מעברי מים חופשיים בין המדורים השונים וכן לפתוח את כל הפתחים העליונים, כך שאויר יוכל לצאת חופשי בזמן הטביעה.
המעברים העליונים (המנולים) בדרך כלל קטנים ומסוכנים לצוללים ולכן ריתכנו את המכסים פתוחים וכך, גם דלתות שלא היה רצוי שיהיו פתוחותים לצוללים רותכו בעזרת פסי מתכת.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן

תודות:
להנהלת נמל אשדוד שהשקיעו כסף ומאמץ ותרמה את הספינה להנאת צוללי ישראל. לחברת "סופה" עבודות ימיות, של עמי ברדה, שנרתמה בהתנדבות לגרירה והטבעת הספינה, להתאחדות הישראלית לצלילה ולצוללי הדרום מאשקלון, שיצטרכו לשמור ולטפל היטב באתר ובצוללים שיבואו אליו.