לצלול עם הילד הוא חלומם של הורים רבים. מה קורה לרקמת העצם של הילדים מתחת למים? איך הם מתמודדים בתנאי לחץ והאם התעשיה מנפקת להם ציוד מתאים. שאלות שמעלות ספק

מאת יוסי אשכנזי ונירית שירי
צילומים: דוד פילוסוף
איורים: צבי פלדמן

אלווין דאגלס נשען על המעקה בסיפון, נעץ עיניים אדומות בבועות העולות מן הים. הוא ידע היטב שעוד כמה שניות יעלה צוות ההצלה אל פני המים, כשבידיו גופת אחיו הצעיר ג'רמי, בן 14 במותו. על הסיפון, מכוסה בשמכת צמר, כבר נחה גופת אביו, אנדי. השניים קיפחו את חייהם בעומק של 40 מטר, שעה שניסו לחלץ עוגן תקוע.
"זה קרה בגללי", הוא אמר לג'ורג', חברו הטוב שכרך את זרועו על כתפו וניסה לשווא לנחם אותו. "לעולם לא אוכל להסתכל לאמא שלי בעיניים. אני זה ששכנעתי אותם לשלוח את ג'רמי לקורס צלילה. עכשיו היא אלמנה ואם שכולה".
ג'רמי דאגלס הוא לא הילד היחידי שקיפח את חייו במהלך צלילה. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1997, נהרגו שני ילדים ונער אחד במהלך צלילות: הראשון, בן 12, צולל לא מיומן מת כתוצאה מתסחיף אוויר שנוצר תוך כדי עלייה אל פני המים, כשהוא נושם מהאוקטפוס של אביו. השני, ילד בן 14, חיסל את האוויר בצלילת דיג בעומק של 30 מטר. הוא אפילו לא סימן לאביו על המצוקה שבה היה שרוי, וזינק במהירות אל פני המים, בדרכו האחרונה לדקומפרסיה קטלנית. השלישי, נער בן 15, מת בגלל תסחיף אוויר, שנגרם לו תוך כדי ביצוע עליות חירום בצלילת האימון הראשונה בקורס הצלילה.
כל מקרי המוות הנ"ל אירעו בצפון אמריקה. בישראל, למרבה המזל, זה עדיין לא קרה, אולם התאונות הקשות בארצות הברית בהחלט צריכות להדליק אצלנו נורה אדומה ולא רק בגלל נטייתנו הכפייתית לייבא מארה"ב כמעט כל אופנה, מותג וסממן תרבותי. ולצלול בגיל 12 או אפילו בגיל עשר זה אכן תופעה תרבותית אמריקנית.
"אסור לתת לילדים בני 12 לצלול, אלא אם המדובר בצלילת אינטרו", אומר יואב בן-חורין, בן 23 מרעננה. בן-חורין, מדריך צלילה בהכשרתו, למד לצלול בגיל 15. "כמו שאתה לא נותן לילדים בני 12 רשיון נהיגה, כך גם אתם לא יכול לתת להם לצלול. בשני המקרים המדובר במיומניות טכניות", הוא אומר.
ואם אותו ילד צולל עם בן זוג מבוגר?
"זה לא משנה. אף אחד לא יסכים שילד בן 12 ינהג במכונית, גם אם אביו יושב לידו. לילד בן 12 אין חשיבה מהירה ואינסטינקטים כמו למבוגר. אין לו גם מספיק כוח פיסי כדי להתמודד עם תנאים משתנים בצלילה. מה ילד בן 12 יעשה בצלילה נגד זרם חזק? מה יקרה אם בן הזוג שלו ייקלע למצוקה? כמעט בטוח שהוא לא יוכל לעזור לו. מבחינה בטיחותית, לדעתי, לצלול עם בן 12 זה כמו לצלול לבד, בלי בן זוג".
נמרוד מעיין, בן 18 מקריית אונו, למד לצלול בגיל 12. "בדיוק הורידו את הגיל שבו מותר להתחיל לצלול ובסיום הקורס הייתי הצולל הכי צעיר בארץ", הוא אומר בגאווה.
מעיין, בניגוד לבן-חורין, משוכנע שבני 12 יכולים לצלול בלי שום בעיות, אולם במגבלות. "נכון, לא הייתי מאפשר לילד בן 12 לצלול נגד הזרם בראס מוחמד, וגם לא הייתי מאפשר לו לצלול לעומק של יותר מ-20 מטר", הוא אומר. "אבל אין שום בעיה שילד בן 12 יצלול בצלילות רגילות, יחד עם בן זוג מבוגר ומנוסה".
בן 12 יכול לחלץ מצרה אדם מבוגר?
"לא תמיד, אבל גם צוללת דקת גוף עם כוח פיסי דל היא לא ממש בת זוג אידאלית לצלילה".
בארצות הברית, משיקולים שאינם חפים מתועלת כלכלית, PADI ו- SSI הורידו את גיל ההסמכה מ-12 לעשר שנים.
"לימוד צלילה לבני עשר אפשרי בין אם המדובר בבריטניה, שוודיה, קנדה, דרום אפריקה או כל אזור אחר. מה שנכון לכל קבוצת גיל, נכון גם לבני עשר. על הצולל להיות בריא בגופו ובוגר בנפשו כדי להתמודד עם דרישות הקורס. זה הכל", אומר אריק אלבינסון, מנהל תחום האימון, האיכות והחברות ב- PADI.
עד אמצע שנות ה-80, רוב ארגוני הצלילה האמריקניים איפשרו למדריך לקבוע מתי ילד גדול ומבוגר דיו לעסוק בצלילה. אולם בעקבות מותו של ילד בן עשר, במהלך קורס צלילה, נקבעו תנאי קבלה ברורים יותר וגיל המינימום הועלה ל-12 שנה.
ההחלטה לפתוח את ענף הצלילה לילדים מושפעת מאוד מאינטרסים כלכליים. ענף הצלילה הוא תעשיה לכל דבר, המנהל תחרות קשה על זמנו וכספו של הציבור מול אטרקציות אחרות בתרבות הפנאי, שחלקן זולות, קלות ונגישות יותר. למתחרים אין בעיות של מגבלות גיל, וכך מוצא את עצמו ענף הצלילה בתחרות לא הוגנת.
בארצות הברית, ארגונים כמו PADI משקיעים מאמצי שיווק רבים כדי להגדיל את מספר הצוללים. שוב לא מדובר עוד בעיסוק גברי בלבד, אלא בפעילות לכל המשפחה בחופשות המשלבות נופש עם צלילה, במקסיקו או באיים הקאריביים.
המגמה הזאת חודרת (באיחור) גם לישראל. צלילה, גם אצלנו, היא לא נחלתם של בוגרי השייטת או של מי שחלמו לענוד כנפיים של עטלף. יותר ויותר נשים וילדים נושמים אוויר דחוס מתחת למים.
לעומת הארגונים האמריקניים, ארגוני הצלילה הבריטיים באופן מסורתי לא עודדו צוללים צעירים. הסיבה לכך תרבותית ושורשיה נעוצים עמוק בהווי "מועדוני המבוגרים" שלא רצו בחדירת צעירים.
הארגון הוותיק ביותר בבריטניה, SSAC, לא מסמיך לצלילה ילדים מתחת לגיל 15. עם זאת, הארגון המתחרה, SAA, מקבל לשורותיו ילדים בני 12. בארגון הבריטי השלישי, BSAC, מציעים קורסים לבני 12, אולם סניפי הארגון שאינם עובדים למטרות רווח מתירים ללמוד לצלול רק החל מגיל 14.
גיל בונים, בן 52, מדריך בכיר בריף הדולפינים, התנגד בזמנו לשינוי חוק הצלילה וסבר כי אסור לפתוח את ענף הצלילה לילדים בני 12, אלא אם המדובר בצלילות הכרות. "ההשוואה בין רשיון נהיגה לרשיון צלילה בהחלט במקומה, אבל לא אני קבעתי את החוק הזה", הוא אומר. "בכל מקרה, אני חושב שמועדוני הצלילה בארץ אינם נדרשים להתייחסות מקצועית מיוחדת בלימוד ילדים. רק אצלנו, בריף הדולפינים, יש מסגרות מיוחדות לילדים. בשאר המועדונים, מצרפים אותם למסגרת רחבה יותר. הם צוללים יחד עם חיילים, סטודנטים או מבוגרים אחרים וחבל שכך. ילדים זקוקים למסגרת מיוחדת ולמדריך מנוסה שיכול להיות אבא-אמא שלהם, הן בסבלנות והן בהטלת משמעת".
בארצות הברית מורידים את גיל הצלילה לעשר. מה דעתך?
 "אני מאוד מקווה שזה לא יקרה אצלנו. גם בני 12 צעירים מדי, מנטלית ופיסית. בדרך כלל כשהורים באים אלי ומבקשים לרשום את הילד לקורס, אני מציע להם לחכות עוד שנה. הילד רק ירוויח".
ואחרי שהם סיימו את הקורס, הם צוללים לכל דבר?
"קודם כל לא כל אחד מוסמך לצלול כשהוא מסיים את הקורס. אצלי, בדרך כלל, רק 80 אחוז מוסמכים, ואין לי שום בעיה לומר לילד שעליו להצטרף אלי לצלילות נוספות עד שאני ארגיש שהוא מיומן ומספיק אחראי. מעבר לכך, לדעתי ילדים יכולים לצלול רק עם מדריך או מלווה מנוסה. זה בטיחותי להם, אבל גם לבן הזוג. ילד בן 12, סביר להניח, לא יוכל לחלץ אבא בצרה".
 

ילדים, סכנה ופאניקה
ילדים אינם בוגרים נפשית דיים כדי לצפות מצבי חירום או להתמודד איתם, טוענים שלא לייחוס גורמים שונים בעולם הצלילה.
ד"ר קרל הגינס, האחראי לתא הלחץ באיי קטלינה ושותף בפיתוח מחשב הצלילה EDGE, אומר: "יש צעירים שיכולים להבין את עקרונות הצלילה, טוב יותר ממבוגרים. עם זאת עדיין הם עלולים להיות חסרי מודעות להיותם בני תמותה ולתובנה שטעות עלולה להרוג אותם או להותירם משותקים לשארית חייהם".
"ילדים הם ילדים ובחינת גבולות היא חלק מהילדות. כשזה קורה בצלילה, זה ממש מסוכן", מסכם אחד מוותיקי המדריכים בארה"ב, בוטש הנדריקס.
ולא מדובר רק בחוסר אחריות, שנפוץ יותר בקרב בני נוער וילדים. גם חוסר בשלות נפשית עלול להיות לרועץ לצוללים הצעירים. ד"ר וויליאם מורגן, חוקר מאוניברסיטת וויסקונסין, טוען כי עד היום לא נבדק כראוי הקשר שבין חרדות בזמן צלילה לבין תאונות.
לדבריו, יותר ממחצית הצוללים המנוסים חוו מצבי פאניקה, וכפועל יוצא מכך סביר להניח כי גם ילדים עלולים ללקות בחרדות. האם הם מסוגלים להתמודד עם אותן חרדות כמו אדם מבוגר? "בוודאי שלא", טוען מדריך צלילה ותיק.
אנדי פגסלי, כיום בן 19, עוזר מדריך בהתאחדות BSAC ומוסמך מטעם PADI, NAUI ו- IANTD, החל לצלול בגיל 12. "ילדים בני עשר מסוגלים ללמוד את הצדדים הפיסיקליים של עקרונות הצלילה. עם זאת, בחלק מהמקרים, הם חסרים את תחושת הסכנה הכרוכה בצלילה לא זהירה. הם אינם מפנימים את העובדה שהם לומדים פיסיקה לשם בטיחותם".

מעוות לתמיד
מדריך ותיק מוסיף: "אני לא בטוח ביכולתו של הילד להטמיע את המידע בנושאי בטיחות".
ילדים רבים, כמו יואב בן-חורין ונמרוד מעיין, מתחילים לצלול בעקבות הוריהם. השניים אומרים כי מעולם לא חשו שהוריהם דוחפים אותם למים והם החלו לצלול מרצונם הם.
בוטש הנדריקס, ממנסחי כללי הבטיחות בעולם הצלילה, אומר כי נתקל כבר בלא מעט הורים, "שבטוחים שילדיהם מסוגלים ליותר מאשר ילד ממוצע ודוחפים אותם לעבר הקצוות. אב שמשוכנע שהבן שלו יכול לצלול מעבר למגבלות שהותרו לו על פי הכשרתו, עלול לגרום למותו של הילד".
ד"ר קלי היל, רופא צלילה אמריקני, פירסם בשנת 1991 מאמר מפחיד באתר האינטרנט של .NAUI לטענתו, צוללים צעירים עלולים לפגוע בצורה קשה בסיכוייהם לגבוה. "סוג אחד של רקמה חשוף במיוחד לפגיעות בשל דקומפרסיה - העצמות. השלד גדל הודות להארכת קצוות העצמות באמצעות משטחי גדילה. אם משטח הגדילה מת, העצם מעוותת לתמיד. הסיכון הוא מאוד ממשי והיקף התופעה עדיין לא נבדק מבחינה סטאטיסטית", כותב ד"ר היל. "צלילה היא התנסות נהדרת, אולם יש התנסויות נהדרות רבות אחרות הפתוחות בפני ילדים. למשל, לגדול עם שתי רגליים באורך זהה".
עוד טוען ד"ר היל, כי ילדים חשופים יותר מצוללים אחרים לנמק בעצמות, הנגרם מבועיות אוויר החוסמות את העצם. תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב צוללים מקצועיים, המרבים בצלילות דקומפרסיה.
מנגד, ד"ר אלפרד באב, רופא צלילה ותיק, טוען: "אין כל הוכחה לכך שבעיה כלשהי תצוץ כתוצאה מצלילה בגיל מוקדם. רוב האנשים הסובלים מנמק בעצמות בכלל לא צללו".
ככל שאנו צוברים ידע על אודות מחלת הדקומפרסיה אנו משנים את הדרך בה אנו צוללים. עליות מבוקרות ועצירות בטיחות נקבעו רק אחרי התנסות של שנים רבות. אפילו היום יש כל כך הרבה טבלאות ומחשבי צלילה, ולכל אחד מהם גירסה שונה כיצד צוללים בביטחון המירבי.
האם בעוד כמה שנים נביט קדימה על האופן בו אנו צוללים ונתחרט על פרופילי הצלילה שאליהם חשפנו את ילדינו?
מגבלת עומק מקסימלי של 12 מטר נקבעה לילדים בני 10 עד 12 שנים וסוג הצלילה היחיד המותר הוא ללא תחנות. נשמע בטוח? לא בהכרח. בבליז עד היום לא מבינים כיצד קרה שילד בן 11 לקה בתסחיף אוויר עורקי, לאחר שביצע שתי צלילות בעומק תשע מטר במשך 40 דקות.
קרע בריאות שיביא לתסחיף אוויר יכול לקרות גם בצלילה רדודה מאוד ואפילו בעומק של מטר. עם זאת, רופאים מעריכים כי פגיעות דקומפרסיה עלולות להתרחש גם בצלילות שאינן מחייבות הפסקת דקומפרסיה. הסיבה לכך יכולה להיות נעוצה בדלף בין הצד הוורידי לצד העורקי שבין שתי מחיצות הלב, או פתח שמופיע אצל חלק מהאנשים במחיצה בלב המפרידה בין העליות. המדובר בשריד עוברי, שעל-פי רוב נאטם לאחר הלידה. על-פי הערכות אצל 15 עד 20 אחוז מהאנשים, הפתח הזה אינו אטום. זה יכול לגרום לדקומפרסיה בכל גיל ומה שחמור יותר - בכל עומק, גם בגבולות הצלילה הספורטיבית.
כמה מאיתנו שמעו על אודות הפתח הזה? כמה מאיתנו יכולים לומר בוודאות שאצלם הפתח אטום לחלוטין וכמה הורים יכולים לומר את הדברים האלה על אודות ילדיהם?
אגב, בדיקה לאיתור דלף כזה יקרה, לא נעימה והתאחדויות הצלילה אינן תובעות לערוך אותה.

מתאים לי?
ציוד צלילה לא מתאים, ולא רק אצל ילדים, עלול לגרום תאונות. אולם הסיכוי שילדים ישתמשו בציוד לא מתאים, גדול יותר מאשר אצל מבוגרים. פה הילד קצת צמח לגובה, שם הוא קצת התרחב ועוד לפני שהספיקו לסיים את פריסת התשלומים בעבור הציוד, כבר צריכים לקנות לו מאזן חדש, או להתפשר ולהסתפק בזה הקיים. פשרה כזאת עלולה להוליד תאונות. בארצות הברית זה כבר קרה כמה פעמים.
מאזן ציפה גדול מדי עלול לגרום לכך שהילד יחליק ממנו החוצה או להציף אותו על פני המים כשפיו מתחת לקו המים.
מיקום לא נכון של חגורות או רצועות מתניים עלולות להפריע להשלכת חגורת המשקולות במצב חירום.
מרטין פרקר, בכיר ביצרנית מאזני הציפה ""Buddy, מזהיר: "אני לא בטוח שכל מדריכי הצלילה מודעים לבעיות העלולות לקלקל את חגיגת הצלילה. יש ילדים שצוללים עם מיכל אוויר שיכול למשוך את ראש הילד אל מתחת לפני המים. כבר ראיתי ילדים, עם מאזן גדול מדי, שמנסים בכוח להחזיק את הראש מעל המים. הילדים האלה נכנסים אל המים מתוך אמון מלא במדריך הצלילה שלהם ובציוד. ההורים חושבים שבגלל העומק הרדוד, אין סיכוי לתאונות. הדבר האחרון שהם מעלים על דעתם הוא כי הציוד עלול לגרום לילד לטבוע. השגת התאמת ציוד טובה היא חיונית ואסור לחשוב 'שהילד כבר יגדל לתוך הציוד'. זו ממש טעות".
מיכל ארוך מאפשר לצולל תנוחה חופשית וזורמת יותר. בעבור גופו הקצר של הילד, מיכל ארוך יכול להוות בעיה. מקם אותו נמוך, והילד יכול להתיישב בנקל. בתוך המים הוא ייגרר לתנוחה בה הראש למעלה והרגליים למטה. מקם אותו גבוה, והילד ייחבט בראשו כל פעם שיביט למעלה. כל חלק של המיכל שאינו במים יטה לדחוף את הצולל למטה.
אפילו התאמת משקולות היא בעייתית. לא כל מרכזי הצלילה מספקים מגוון רחב של סוגי משקולות. מבוגרים יכולים לשחק עם המשקלות, למעלה או למטה. לילדים, בשל מידות גופם, זה הרבה יותר קשה.

בני זוג בסיכון
מכשול נוסף בהכשרת הצעירים לצלילה הוא החשש שבשעת חירום הם לא יוכלו להציל את שותפם המבוגר. צעירים יכולים לקבל הכשרה בקורס עזרה ראשונה, אבל אינם יכולים לקבל הכשרה בהצלה או בניהול מערכת חמצן.
הסיכון דומה לסיכון שבצלילה עם בן זוג שאינו בקי בתחום כישורי ההצלה, או כאשר יש פער ניכר בין בני הזוג בגודל הגוף או כאשר אחד הצוללים הינו מוגבל ולא יהיה מסוגל להציל את שותפו בעת צרה.
בכל המקרים הללו - על הצוללים המעורבים לזהות את הסיכון, למצוא פתרונות או לבטל את הצלילה.
ג'ון סטיוארט, מדריך צלילה אמריקני, הגיע למסקנה נחרצת: "כבר מזמן אני חושב שילדים אינם צריכים לצלול. בדקתי כמה תאונות שבהן המבוגר נקלע לקשיים והילד ניסה, בחוסר הצלחה, להציל אותו. הילד צריך לחיות עם זה את שארית חייו".
"כשצוללים עם ילד, מדובר בצלילת סולו", מסכם יואב בן חורין, "ובישראל חוק הצלילה קובע במפורש שחייבים לצלול אם בן זוג. הנה עוד סיבה מדוע אסור לילדים לצלול, אלא אם המדובר בצלילת הכרות. זה פשוט מסוכן מדי ולא רק לילדים. גם למבוגרים. ילד בן 12 יכול לשנרקל בכיף, אבל הוא אינו יכול להיות צולל מהשורה. צריך לשים לכך גבול ורצוי שיהיה גבוה. בקצב הזה, עוד נפגוש בגנים היפניים ילדים בני שבע, שבאים לעשות כיף עם האחים הגדולים, בני התשע".

SSI: מתחילים בגיל שמונה
צלילה הוא תחביב שיכול להתאים לילדים מגיל שמונה ולמבוגרים בגיל 80. כך לפחות סבורים בארגון הצלילה הבינלאומי SSI, המציע תוכנית יחודית, סקובה ריינג'רס, לילדים החל מגיל שמונה.
מדריכים המעוניינים להדריך ילדים חייבים לעבור השתלמות מיוחדת שבה ניתן דגש על היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים.
אף על פי שהידע והמיומנות הנדרשת מילדים זהים לחלוטין לאלו של המבוגרים, דרושה לילדים הדרכה יחודית. החל מציוד צלילה מתאים בגודל, עבור לחליפות טובות (ילדים מתקררים מהר יותר ממבוגרים) וכלה בהדרכה יחודית, בקבוצות ללא מבוגרים. יחסית למבוגרים, לילדים קל יותר במים (הם לא פוחדים), אבל בכיתה הם חסרי סבלנות ("נו כבר, מתי צוללים").
בארץ, עדיין לא הספקנו לעברת את תוכנית הסקובה ריינג'רס, ולכן הקורסים לילדים נעשים במתכונת כמעט זהה לזו של המבוגרים.
וכעת כמה עצות בסיסיות וכמה שאלות שצריך לשאול לפני שזורקים את הילד למים:
% האם למועדון יש ניסיון בעבודה עם ילדים? רוב בעלי המועדונים ישיבו בחיוב, גם אם אין לכך כיסוי ראוי במציאות. לכן, בקשו טלפונים של הורים לילדים שעברו אצלם קורס, ובקשו חוות דעת.
% בדקו מי המדריך ו/או המנהל המקצועי של הקורס ואיזה רקע יש להם בהדרכת ילדים.
% האם הילדים מקבלים הדרכה בנפרד ממבוגרים (למעט ההורים)?
 האם מתחילים בבריכה או בים? עדיף להתחיל קורס בבריכה, כיוון שזו סביבה מוכרת וידידותית יותר לצולל החדש.
% כמה שיעורים כולל הקורס (במים ובכיתה)?
% האם הילדים מקבלים תוספות מיוחדות (יומן צלילות, שיעורים נוספים בכיתה או במים).
% מה קורה אם הילד מתקשה?
% איזה פעילויות מציע המועדון לילד לאחר ההסמכה ועד הגיעו לגיל 15?
אני לא ממליץ על קורסים ברמת שני כוכבים או צולל מתקדם צעיר. אין להם כל ערך מוסף. מומלץ שהילדים יעברו קורס צלילה במים פתוחים, ואחריו יצברו זמן מים. אחרי כמה צלילות, כדאי לעבור התמחויות שונות ובהן ניווט, הצלה, וצלילות לילה, אשר בסופו של דבר יובילו להסמכות מתקדמות יותר ולצולל בטוח ונינוח יותר.

יובל זיו, מנכ"ל ssi

ההתבגרות הקסומה של איתי
הכניסה הראשונה של איתי פילוסוף לעולם הצלילה היתה בגיל שנתיים, במועדון צלילה בשארם א-שייח'. ליתר דיוק: בבריכה לשטיפת ציוד הצלילה, שמאוד מצאה חן בעיניו. הוא אפילו גילה משיכה ראשונית לציוד ושיחק עם המאזנים, הסנפירים והווסתים.
שבע שנים אחר-כך, כשהיה בן תשע, הוא כיכב בספר ילדים על דגים וצוללים, בהפקתו של החתום מטה.
הצילומים לספר, "עולמו הקסום של איתי", צולמו מתחת למים באילת ובליווי כמה מבכירי המדריכים דאז. ההפקה הזאת היתה כרוכה בלא מעט מאמצים לוגיסטיים: חליפת צלילה נתפרה במיוחד למידותיו של איתי, אותרו מיכלי צלילה קטנים, הזמנו מחו"ל מאזן קטן מידות והשקענו מאמצים רבים במציאת מסיכת צלילה שתתאים למבנה הפנים שלו.
כשאנו מצוידים בציוד צלילה מתאים למידותיו - ועם ברכת הדרך של ד"ר יהודה מלמד, שהבטיח כי בצלילה רדודה אין שום סיכוי שייגרמו לו נזקים שישפיעו לרעה על גדילתו - יצאנו לצילומי הספר הראשון. אגב, בעקבות הספר הזה יצאו שניים נוספים בכיכובו של איתי, בים האדום ובקיימן.
איתי צבר מספר רב של שעות בצלילות אינטרו, וכאשר הגיע לגיל שאפשר להתחיל (כוכב אחד) כבר היו לו את הכלים להפוך לצולל מיומן ומנוסה.
בני הצעיר יותר, יואב, הגיע לקורס הראשון עם מעט מאוד צלילות אינטרו, והדבר בהחלט ניכר ברמת הצלילה שלו.
עבר הרבה מאוד זמן עד שהרשתי לעצמי לקחת את הבנים לצלילה והעדפתי שהם ירכשו נסיון רב ככל האפשר עם מדריכים מיומנים.
האם אני ממליץ לשלוח ילד בן 12 לקורס צלילה?
כן, אבל בתנאי שהמועדון מחזיק בציוד מתאים ושהמדריך ותיק ומנוסה בלימוד צלילה לילדים..
וכעת כמה עצות מאבא טורקי עם מנטליות של אמא פולניה:
זה כיף לא רגיל לצלול עם הילד, אבל אין מה למהר. כדאי להקפיד שהילד יצלול, לפחות שנתיים ממועד סיום הקורס, רק עם צוללים מנוסים וגם זאת רק לאחר שעבר השלמות ואימונים, באיזונים ושאר תרגילים, אצל מדריך צלילה מנוסה ומיומן . טיפ חשוב נוסף: תמיד לרכוש ציוד מיד שניה. הילדים גדלים במהירות וחבל להשקיע בציוד חדש. מועדון צלילה שברשותו ציוד לילדים ישמח להשכיר לכם ציוד מתאים.
ולכל העניין הזה יש גם ערך מוסף: אם הילד ברדקיסט וחסר אחריות, דווקא קורס הצלילה עשוי להתגלות ככלי חשוב בעיצוב אישיותו לקראת ההתבגרות. כן, ממש כמו בצבא, ילדים שנכנסים למסגרת, שבה עלולים להפגע אם לא מצייתים להוראות והכללים, מתגלים לפתע כילדים בוגרים ואחראים גם בתחומים אחרים.

דוד פילוסוף

"אפשר לצלול מגיל 12"
קובע ד"ר יהודה מלמד, בכיר רופאי הצלילה בישראל ושולח לקורס צלילה את בתו, בת 12. בשלב ראשון, מבטיח האבא, הילדה לא תצלול לעומק של יותר מעשרה מטר ותמיד יחד איתו או עם מדריך צלילה

מאת ד"ר יהודה מלמד

לא פעם שואלים אותי הורים מודאגים: "אפשר לשלוח את הילד לקורס צלילה?" זה לא מסוכן?" "האם עלול להיגרם לו נזק בריאותי?"
אני עצמי אב לילדה בת 12 העומדת בקרוב לעבור קורס צלילה ראשון, כך שדעתי בנושא ברורה. ילד בן 12 יכול לצלול, אך בסייגים מאוד חדים וברורים.
מתחילת שנות ה-60 אני צולל פעיל, עסקתי רבות בהדרכת צלילה ואף הייתי יו''ר ועדת ההדרכה הראשונה של התאחדות הצלילה.
במשך 20 שנות שירותי בחיל הים כרופא וכמפקד המכון לרפואה ימית טיפלתי וחקרתי בעשרות רבות של תאונות צלילה, עסקתי במחקר ישומי בשטח הפעילות התת מימית ובעיקר השתדלתי לפעול רבות להקניית ידע ותובנה שתעשה את הצלילה לעיסוק בטוח יותר.
על סמך נסיון וידע אלה, אני סבור שצלילה לילדים מעל גיל 12 אפשרית בתנאים הבאים:
ילדים ומבוגרים כאחד חייבים להבין מדוע יש לתת כבוד רב לסביבה הימית ומדוע ההתייחסות לפעילות זו חייבת להיות מלכתחילה מקצועית, מדויקת ומחייבת עמידה בכללים קשוחים ללא פשרות או הנחות. ככל שנקדים להקנות גישה רצינית ומקצועית זו, כן יופנמו ערכים חינוכיים אלה.
הקניית גישה רצינית חינוכית ולימוד יכולות נדרשות הן תמצית תפקידו של מדריך הצלילה.
לדאבוננו, גישה רצינית ומקצועית לא תמיד מאפיינת את הישראלי המצוי המתנהג ברוב המקרים כילד מגודל הלומד בעיקר מניסיונו שלו. התוצאות העגומות ניכרות בשטח: תאונות צלילה הנובעות מחוסר ידע ותובנה (הבנת הידע), חוסר רצינות ובגרות בגישה לנושא שמובילים לזלזול בשמירה על כללי בטיחות. 
ילדים העומדים לפני קורס צלילה חייבים להביע רצון כן ואמיתי לצלול, כשהם חופשיים מלחץ של ההורים (שהם בדרך כלל צוללים). בנוסף, עליהם להיות בעלי יכולת סבירה של תפקוד במים ללא פחד.
בגרות רגשית והיכולת ללמוד ולהבין את משמעות חשיבות לימוד והבנת החומר תאורטי היא תנאי בל יעבור לצלילה בטוחה. גם ילד צריך להבין כיצד תסחיף אוויר שנגרם כתוצאה מקרע בריאות בגלל עצירת נשימה, עלול להתרחש גם בעומק רדוד ביותר. החניכים הצעירים חייבים לגלות כושר שיפוט נכון, קבלת והבנת האחריות, שימת לב לפרטים וחשיבותם, כיבוד הכללים וישומם בדייקנות, קבלת מרות ומשמעת ולא רק במסגרת הלימודית.
ילדים ממשיכים בתהליך הגדילה עד גיל 20 ויותר. כל רקמות הגוף לוקחות חלק בכך ואפילו מוחו של המתבגר ממשיך להתפתח, גם מההיבט האורגני, אף שעבר את שנות העשרה.
מחלת דקומפרסיה עלולה להשפיע על רקמות עצם וסחוס הנמצאות בתהליך הגדילה. כן יש לתת את הדעת לשאנטים (דלף) פיסיולוגים, כלומר, מעבר דם ורידי לעורקי בדלף בין מחיצות הלב הצעיר, שעדיין לא ניסגר כראוי. (דלף שכזה, PFO, יש לכ-15 עד 20 אחוז מהאנשים).
במקרים אל ה בועיות הנחשבות ל"שקטות", ואשר נוצרות בתהליך הדקומפרסיה, עלולות לגרום נזקים. על מנת למנוע חשיפת צוללים צעירים לנזקי ה"בועיות השקטות" יש להמליץ על פרופילי צלילה כאלה שבהן אין סיכוי שהן יווצרו. למשל אפשר לצלול לעומק של 10 מטר למשך עד 100 דקות, לעומק מירבי של 15 מטר עד 50 דקות או לזמן תחתית של 40 דקות בעומק של 20 מטר.כל זאת ובתנאי שקצב העלייה ישמר תמיד בקפדנות ולא יעלה על 10 מטר לדקה.
חשיבות גדולה יש להתאמת ציוד הצלילה לממדי הגוף של הצולל והצוללת הצעירים יחד עם מתן הדעת על היכולות הפיזיות לשימוש נכון ולטיפול בציוד הצלילה. מיכל אוויר דחוס קטן ומתאים, מאזן קטן ומתאים, משקלות, חליפה מיוחדת מותאמת - לכל אלה חשיבות רבה והשלכות לביצוע במים ומתחת למים בהתאמה המיוחדת לצולל/ת הצעיר/ה. לנושאים אלה משמעות רבה וקריטית במיוחד במצבי לחץ ומצוקה במניעת כניסה למצב של פאניקה. ילדים אכן עלולים להיכנס למצבי חרדה ופאניקה במהירות רבה. רצוי שמשקלו/ה של הצולל/ת הצעיר/ה יהא לא פחות מ-40 עד 45 ק''ג והגובה לא פחות מ-150 ס"מ. אלה ממדי הגוף המינימליים המאפשרים כניסה ויציאה מהמים עם ציוד הצלילה. יש לקחת בחשבון את איבוד החום המהיר אצל ילדים ולהתאים לו חליפה בעובי מתאים.
גיל 12 הוא הצעיר ביותר האפשרי להתחלת פעילות בצלילה.
חייבת להיות התאמת בגרות אינטלקטואלית, פיסיולוגית ופיסיקאלית ויכולת לעמידה קשוחה בכללים, בעיקר בכללי בטיחות.
אין להרשות לילדים, גם לאחר גמר הקורס, לצלול ללא בן זוג מבוגר שהוא צולל מנוסה וברמה בכירה, וזה חייב להיות תנאי בלתי יעבור.
יחד עם זאת יש לזכור כי ילד אינו מהווה בן זוג בצלילה מההיבט הבטיחותי בעזרה לצולל מבוגר בעת מצוקה.
אני גם נוהג להשתמש בחבל התקשרות או לחילופין אוחז בידו של הצולל הצעיר במשך כל זמן הצלילה.
לסיכום: לילדים, עומק הפעילות התת ימית הרצוי הוא עד 10 מטר קרקעית, במצב ים שקט באתר ידוע ללא זרמים ועם ראות טובה. בכל מקרה אין לצלול עמוק יותר מ-20 מטר לזמן תחתית מירבי של 40 דקות. עומק זה מתאים רק לילדים צוללים מתקדמים (מצריך הגדרת יכולות וניסיון). העומק, זמני התחתית וקצבי עליה יהיו תמיד כאלה ללא יצירת בועיות שקטות.  

הכותב הוא מנהל המרכז לרפואה היפרברית וצלילה רמב''ם/אלישע, יועץ המרכז לרפואה היפרברית באסף הרופא ויושב ראש החברה הישראלית לרפואה היפרברית וצלילה.

מורידים את סף הכניסה
בישראל אפשר להתחיל לצלול רק בגיל 12, אולם בחו"ל כבר החליטו לפתוח את הקורסים לילדים בני עשר. הנהלת RSTC, ארגון העל של ארגוני הצלילה העולמיים, הורידה את סף הכניסה לעולם הצלילה לאחר שבדקה חוות דעת רפואיות ולאחר שהשתכנעה כי יצרניות ציוד הצלילה מספקות ציוד נאות לילדים.
זה מספר שנים עוסקים יצרני ציוד הצלילה בפיתוח מערכות מוקטנות המותאמות לגופם של ילדים. המיכלים זעירים וקלים, אינם רוקדים מצד לצד, אך בד בבד מכילים אוויר בלחץ גבוה המספיק לצלילה ספורטיבית; הווסתים קלים יותר והפייה שלהם מותאמת למידות של ילדים; המסכות משובחות זעירות וכך גם חליפות הצלילה.
אנחנו, בארגון PADI, מאמינים ופועלים על פי מספר הנחות יסוד המעוגנות בנסיון הדרכתי ובטיחותי מצטבר של עשרות שנים:
א. צלילה ספורטיבית היא קלה, מהנה ובטוחה כאשר היא מבוצעת על פי כל הנהלים.
ב. כל אדם בריא בגופו ובנפשו יכול ליהנות מפעילות צלילה.
ג. ילדים מסוגלים להשתתף וליהנות מצלילה ספורטיבית תוך ציות לנהלים וכללים קבועים מראש.
ד. יש לנו משאבים ואמצעים לפתח מערכי שיעור, אשר יתמכו בפעילות צלילה מגוונת לנוער.
קווים מנחים אלו הביאו לפיתוחן של תוכניות המאפשרות לילדים להתנסות בחוויות צלילה ובתוכניות צלילה מגוונות, החל מגיל חמש.
% תוכנית SAS והציוד הנלווה לה מאפשרים לצוף בנוחות על פני המים, תוך צפייה בנוף התת ימי למשך פרק זמן ארוך ושימוש במערכת אספקת אויר אינטגרלית. תכנית זו מיועדת לשימוש על פני המים בלבד, ומאפשרת למשתתפים נשימת אוויר נוחה ורציפה ללא החשש משאיפת מים אקראית כפי שעלול להיות בשימוש בשנורקל המסורתי. היא מיועדת לגילאי חמש ומעלה, תחת השגחת מבוגר בלבד, ומותנית בשימוש בציוד SAS ייעודי: מאזן ציפה במידות מיוחדות שאינו ניתן לשקיעה, מערכת אספקת אוויר אינטגרלית הכוללת מיכל ווסת המותאמים למידות ילדים, מד לחץ, מסיכה וסנפירים.
% צלילות ההכרות, המיועדות לגילאי שמונה ומעלה, מאפשרות לילדים ליהנות מצלילה בסביבת מים מוגנים, תחת השגחה קפדנית.
% תכנית Seal Team מיועדת לצוללים בגילאי שמונה ומעלה. המדובר למעשה בהכנה לקורס צלילה בדרגה ראשונה והחניכים רוכשים את יסודות הצלילה בבריכת שחייה. במהלך הקורס מתנסים החניכים בחמש משימות שונות ובהן ריקון מסיכה ושליטה על ציפה. עם השלמת חמש משימות החובה, הצוללים מקבלים תעודה וכרטיס חבר. לאחר השלמת עשר משימות נוספות בהן צלילת צילום, צלילת לילה וצלילת ניווט, מקבלים הילדים תעודת חבר בכיר. תוכנית זו אינה מקנה לילדים רישיון צלילה, כי אם תעודת הכרה בהישגיהם ותמריץ להמשיך ולהתנסות בצלילה. 
צולל מים פתוחים צעיר - קורס צלילה מלא המכשיר את הצולל לקחת חלק פעיל בתכנון וביצוע צלילות במים פתוחים במסגרת הגבלות הרישיון.
בהתחשב במגבלות הפיזיות ובהתפתחות הרגשית/התנהגותית של צוללים צעירים, נקבעו מספר מגבלות על מנת להרחיב את גבולות הבטיחות: צוללים מתחת לגיל 12 רשאים לצלול אך ורק בלווי מבוגר או דייבמאסטר לעומק שלא יעלה על 12 מטרים, ובקבוצה שאינה גדולה מארבעה צוללים. בכל קבוצה כזו, לא יהיו יותר משני צוללים צעירים.
הדרכת ילדים שונה מאוד מהדרכת צעירים ופרק נכבד בקורסי המדריכים של PADI מוקדש ללימוד הדרכת ילדים. פותחו והותקנו נהלים ותקנים לעבודה עם ילדים, הקובעים יחסי פיקוח קפדניים, הגבלות עומק, ושימוש במערכי שיעור המותאמים במיוחד לצעירים. כל תוכניות העבודה עם ילדים נתמכות בחומר הדרכתי המתאים לרמתם, ובשפה העברית.

דורון זיו
לשעבר מנכ"ל PADI בישראל