מה אם היינו מספרים לכם על מקום מיוחד, שבו אף אחד לא נועל את הדלת בלילה והפשע למעשה איננו קיים. מקום בו, מספר התיירים המבקרים מוגבל כדי לשמר את האיזון האקולוגי ושם כל מבקר חייב לשלם "קנס" יומי של 15 יורו, על מנת להבטיח את שמירת הסביבה? האם הייתם חושבים על ברזיל? בוודאי שלא!

מאת: מישל בראונשטיין

לחלק השני של המאמר לחצו כאן

מיקום

פרננדו דה נורונה, הארכיפלג הקטנטן, ממשיך להתנגד להשפעות ולשינויים שקורים בדרום אמריקה. הארכיפלג, שכולל 21 איים וולקניים, ממוקם כ 360 קילומטרים מהחוף של ברזיל (נאטאל). ומפוזר בשטח של 26 קילומטרים מרובעים באוקיינוס האטלנטי, לא רחוק מקו המשווה.

האי העיקרי, והמקום המיושב היחידה בארכיפלג, הוא באורך של כ - 10 קילומטרים וברוחב של 3 קילומטרים בלבד. את נורונה ראיתם אוליי בתקשורת, בעקבות אסון האיירבוס, אשר טס מריו לפריס בשנת 2009.

דוריס אירמאוס ומורו דה פיקו ברקע - צילום: מישל בראונשטיין	פיסגת מורו דה פיקו המרשימה - צילום: מישל בראונשטיין
כאן נענשו אסירים - צילום: מישל בראונשטיין	דוריס אירמאוס - צילום: מישל בראונשטיין

היסטוריה

הארכיפלג, אשר נתגלה ע"י הפורטוגזים בשנת 1504, נקרא על שמו של פרננדו דה לורונה, אשר קיבל אותו במתנה בשנת 1504 מידידו, מלך פורטוגל מנואל הראשון. ובכל זאת, לורונה שכח במהרה את קיומו של האי ומעולם לא ביקר בו בעצמו.

האיים נשלטו ע"י הבריטים, לאחר מכן ע"י הצרפתים ואז ע"י ההולנדים. לבסוף, הם חזרו לשליטת הפורטוגלים בשנת 1737.

הכוחות האמריקניים השתמשו באי כמושבת עונשין במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן שוב, בשנות ה - 50 וה - 60 בתקופת המלחמה הקרה. מאז שנת 1988, האיים נפתחו לתיירים, בעיקר ברזיאליים (85%). כשני שלישים ממשטח הארכיפלג הוגדרו בשנת 2002 כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו והם מהווים פארק ימי לאומי של ברזיל.

כנסייה בפרננדו דה נורונה - צילום: מישל בראונשטיין	תותח שנשאר מהתקופה הקולוניאלית  - צילום: מישל בראונשטיין
רכבי שטח בנורונה - צילום: מישל בראונשטיין	מורו דו פיקו - צילום: מישל בראונשטיין

מלונות ותעבורה בנורונה

אין מלונות באתרי השימור, אבל תוכלו למצוא יחידות מגורים (פוסאדס) בבתים פרטיים של תושבי המקום. התשתית במקום בסיסית ביותר, וכוללת כביש בודד בן שבעה קילומטרים החוצה את האי המיושב. המקומיים משתמשים בעיקר ברכבי שטח (באגי), המאפשרים נסיעה מחוץ לכבישים הסלולים.

טבע

מורת הטבע המקומית יוצאת מן הכלל. היא עשירה ביותר בצמחייה ובבעלי חיים. סוכניות שימור לא ממשלתיות עורכות מחקרים פעילים על מגוון בעלי החיים באיים וכך תמצאו שם מחקרים על דולפינים, צבי ים, כרישים, ציפורים וחסרי חוליות שונים.

מספר טעויות סביבתיות שבוצעו על ידי הפורטוגזים עדיין ניתן לראות בסביבה. כך למשל, שני זנים של לטאות שהובאו לאי כדי לטפל בבעיית העכברושים, גילו חיבה דווקא לביצים, לאפרוחים ולצבי ים שזה עתה בקעו. לצערנו, מאוחר מדיי לתקן טעות זו.

חופי פרננדו דה נורונה

במהלך ביקור בחופי באיה דוס פורקוס, בשעת השקיעה, ניתן לבחון בהערצה את ה"דויס אירמאוס", שתי פסגות אחיות הבוקעות מן הים. המורו דו פיקו, פסגת סלע מרשימה, היא אתר חביב נוסף.

האי העיקרי מוקף בשישה עשר חופים שמימיים, נקיים ונטושים כמעט לחלוטין. קשה מאד שלא לעצור כאן בכל פינה כדי ליהנות מהשקט והשלווה.

באיה דו סנצ'ו, הוא ללא ספק החוף המועדף והוא מדורג במקום הראשון בדירוג החופים של ברזיל. המים צלולים כקריסטל וקו החוף גובל בצמחייה עבותה. זהו מקום אידיאלי לשנירקול ותוכלו בקלות לראות כאן סטינג ריי, צבי ים ובעלי חיים נוספים.

יחד עם זאת, ההגעה לחוף קשה וכוללת צעידה במורד צוק תלול (164 מטרים), אם תרצו להגיע לקו המים ולשחות מעט. הסולמות מאפשרים ירידה דרך סדק צר בין הסלעים ולאחר מכן, גרמי מדרגות ארוכים אשר מובילים אל החוף עצמו. זהו טיפוס לא פשוט אבל הפרס שמחכה לכם בסופו שווה כל רגע: גם החוויה וגם הנוף.

הירידה הקשה אל חוף באיה דו סאנצ'ו - צילום: מישל בראונשטיין	באיה דו סאנצ'ו - צילום: מישל בראונשטיין
צד האוקיינוס של פרננדו דו נורונה - צילום: מישל בראונשטיין	לבד בגן עדן - צילום: מישל בראונשטיין

מפרץ הדולפינים

באיה דוס גולפינוס, מפרץ הדולפינים, ממוקם בקרבת מפרץ סאנצ'ו. מספר גדול של דולפיני ספינר (Stenella longirostris) שוחים כאן ביחד בכל בוקר בשעת הזריחה. הם מגיעים אל המפרץ כדי לחפש מחסה לאחר לילה של ציד והם נחים שם טרם יציאה למסע ימי נוסף.

דולפינים אלו, הנקראים גם "גולפינו רוטאדורס" בפורטוגזית, ידועים בשל קפיצותיהם המרשימות. הם יכולים לבצע עד שבעה גילגולים במהלך קפיצה בודדת. מספר מרשים שלהם ניתן לראות מן המצפה בקצה הצוק, כ 50 מטרים מעל פני הים.

בכל בוקר עובדי ארגון "פרוייקט גולפינו רוטאדורס" סופרים את הדולפינים כדי לעקוב אחרי התקדמות הקבוצה. מדיי יום, כ 350 דולפינים בממוצע מגיעים אל המפרץ כדי להזדווג, לדאוג לגוריהם או להסתתר מפני כרישים. מפעם לפעם אפשר לספור עד כ 2000 דולפינים! בנורונה נמצאת אוכלוסיית דולפיני הספינר הגדולה ביותר בעולם, שנספרה אי פעם במקום אחד.

עובדים סופרים את הדולפינים - צילום: מישל בראונשטיין	באיה דוס גולפינוס, מפרץ הדולפינים - צילום: מישל בראונשטיין
ריכוז דולפיני הספינר הגדול בעולם  - צילום: מישל בראונשטיין	דולפינים מרחוק - צילום: מישל בראונשטיין

חוף הצבים

"באיה דו סואסטה" נמצא בקצה השני של האי וזהו המקום שאליו מגיעים צבי הים כדי להטיל את הביצים שלהם, בין דצמבר ליוני. קני הצבים מוגנים ע"י "פרוייקט תמר", פרוייקט לשימור צבי הים. תוכלו לראות את הצבים לאורך כל השנה שוחים מתחת לפני המים במפרץ, אם תצאו לשחות עם שנורקל ומסיכה.

התפרסם באתר של מישל בראונשטיין