אז זהו. הילד בא אליכם ואומר לכם בגאווה שהוא רוצה להתחיל לצלול. ברגע הראשון, אתם מתמלאים גאווה: הפספוס רוצה להיות ממש כמוכם! כשהתחושה הזו עוברת, אתם, כמו כל הורה מצוי, מתחילים לדאוג. שהילד יצלול?! מדריך נבוכים להורה המתלבט

מאת: ד"ר פיני הלפרין

יותר ויותר ילדים ונוער נכנסים באחרונה לעולם הצלילה הספורטיבית. וזו עובדה. כפי שמגבלות גיל עליון לצלילה הולכות ומתפוגגות ואנו מוצאים קשישים אמיתיים (בני 70 ויותר) צוללים בבטחה ובשמחה, אנו מוצאים ילדים צעירים בין הצוללים. במקומות מסוימים דווח על צלילת ילדים בני שנתיים וחצי עם אוויר דחוס! במדינת ישראל שונה חוק הצלילה בשנת 1997, כך שהוא מתיר לבני 12 ומעלה לצלול צלילה ספורטיבית.
על אף השינוי בחוק ואולי עקב שינוי זה, עולות לעתים תכופות שאלות ותהיות הנוגעות למידת הבטיחות שבצלילת ילדים צעירים מאד, סכנות בריאותיות העלולות לנבוע מספורט זה בגילאים צעירים והצורך להבטיח את שלום הצעירים הצוללים על-ידי הטלת מגבלות כאלה, או אחרות.
להלן סקירה בנושא, אשר מראש יוצהר כי הספרות העוסקת בו היא דלה עד מאד בעובדות ועשירה בעיקר בדעות, אף כי של אנשים מנוסים ומיהמנים מאד.

הסקירה תתייחס לתחומים הבאים:
- הייחוד של ילדים ונוער כצוללים, מן ההיבט של הבשלות הנפשית והשכלית.
- היבטים ייחודיים של הדרכת צלילה לילדים.
- סכנות רפואיות ספציפיות לילדים והדרכים להקטינן.

בשלות נפשית ושכלית לצלילה
בשלות נפשית-פסיכולוגית ושכלית מספקת הנה תנאי בל-יעבור לצלילה ספורטיבית בטוחה. למעשה יש מחקרים הטוענים כי אין לקבוע גיל מינימום לצלילה על סמך גיל כרונולוגי, אלא רק על סמך "גיל" ביולוגי ונפשי/שכלי. רוב הארגונים בעולם דורשים גיל מינימום של 14-15 שנה - בדיוק משיקולים אלה, אך, גם אותם ארגונים המאפשרים לילדים צעירים יותר לצלול, מדגישים את הצורך להיות עירני, שכן בגילאים אלה קיימת שונות רבה ביותר בשלב ההתפתחות השכלית והפסיכולוגית של ילדים שונים. כמו כן יש להעריך כל ילד באורח אינדיווידואלי ולא להניח כי עצם העובדה שהוא מבוגר מן הרף הכרונולוגי שנקבע עושה אותו כשיר לצלילה.
יותר מכך - לא רק הבשלות של הילד קובעת, אלא גם סוג ואופן ההדרכה. כך למשל, דווח מטהיטי על 7,000 צלילות של ילדים בני 4 עד 15 ללא אף תאונה. יש לציין אמנם, כי מדובר באיי האוקיינוס השקט, ויש להניח כי ילדי האיים רגילים מגיל צעיר מאד לעולם הימי. כמו כן, דורגו העומקים המרביים המותרים (1 מ' לגילאי 4>, 3 מ' לגילאי 4-6, 4 מ' לגילאי 6-8 וכד') וכמובן הילדים זכו לליווי מדריכים מיומנים אישית לכל צולל עול ימים. דיווח זה מוכיח, כי בחירה נכונה של הצוללים והדרכה וליווי נכונים חשובים יותר מגיל מוחלט.
הערכת בשלות נפשית ושכלית בכלל ובעיקר בשאלה הקונקרטית של מוכנות לצלילה, הנה כמובן משימה קשה. אין בנמצא קריטריונים אובייקטיביים ולא סביר להניח כי ניתן יהיה להטיל על הצולל הצעיר חובת מעבר מבחנים פסיכומטריים פורמליים. מה שכן אפשר וצריך לדרוש, הוא הפעלת הגיון בריא ושכל ישר, פתיחות וגם ניסיון מצטבר, על-ידי רופאי הצלילה ומדריכי הצלילה. הערכת הקשר בין הילד להורה, בעיקר בשאלה של הערכת רצונו של מי הביא את הילד לקורס הצלילה, הנה קריטית.
ילדים רבים מדי מגיעים לקורסי צלילה מחמת רצונם של ההורים, או של אחד מהם, ומתוך לחץ מודע, או בלתי מודע של ההורה על הילד, המבקש לרצות את אביו, או את אמו. אין זו סיבה טובה לילד צעיר מאד לצלול! דחיפה מסוג זה עלולה להביא ילדים לצלול קודם שהם מוכנים לכך נפשית ופיזית כאחת, ולגרום להורים להפעיל לחץ על מערכת הסינון לפני הקורס (רופאים ומדריכים) לאפשר לילד לצלול. ילדים כאלה עלולים להיקלע למצבי דחק עקב הפער בין רצונו, פחדיו יכולותיו האובייקטיביות - לבין שאיפתו לרצות את הוריו ו/או להדמות לאחיו הבוגרים. פער זה עלול להוביל למצבים מסכני חיים או לאירועים טראומתיים אשר ייחרטו לעד על דרך התייחסותו של הילד לצלילה כספורט מהנה ובטוח. משום האמור לעיל, אין להניח את ההחלטה הבלעדית אם יצלול הילד אם לאו בידי ההורה, אלא בידי בעלי מקצוע מוסמכים.
מן האמור לעיל גם נובע כי לילד צרכי הדרכה מיוחדים. אופטימלית, הילד צריך ללמוד בקורס ייעודי לילדים ובני נוער, כך שלא יצטרך לעמוד בתחרות בלתי אפשרית עם מבוגרים. בלית ברירה, יש לפחות להקפיד כי מדריכי הצלילה הנם מיומנים ספציפית בהדרכת נוער, נוקטים בשיטות מתאימות ומצויים תחת בקרה מתאימה של הגופים המורשים.
לסיכום: ילד יכול לצלול רק אם רצונו שלו הביאו לכך ואם מערך הסינון הרפואי והמקצועי מאשר כי הוא בשל מספיק מבחינה נפשית ושכלית.

בשלות גופנית לצלילה
"ילד איננו מבוגר קטן מידות", הנה אקסיומה שכל רופא לומד בשלב מוקדם בחינוכו הרפואי. אקסיומה זאת תקפה גם להתייחסות לצרכיו הגופניים של הילד הצולל. ציוד הצלילה הנו מגושם וכבד יחסית. אף כי פריטי ציוד מיוחדים לילדים קיימים בשוק, עדיין נדרש הילד לחוזק פיזי ולגודל גוף מינימאליים כדי לתפקד ביעילות ובבטחה עם ציוד צלילה. מכאן ההמלצה הנפוצה בספרות רפואת הצלילה, כי ילדים לא יצללו עד הגיעם לגובה 1.5 מטר ומשקל 45 ק"ג (Taylor). יש לציין, כי ציוד צלילה מיוחד לילדים הנו יקר בדרך כלל, ומשפחות רבות אינן יכולות להרשות לעצמן ציוד כזה כלל, או שהן ממתינות לראות שהילד מתמיד זמן-מה קודם שירכשו אותו. ומה בינתיים?

מבנה הגוף הקטן של הילד גורם למספר קשיים ספציפיים (Dembert):
- איבוד חום מוגבר עקב יחס שטח פני גוף לנפח הגוף השונה מזה של המבוגר. עקב כך, ילד (ובעיקר ילדה) עלול למצוא עצמו רועד מקור הרבה לפני מלווהו המבוגר, אך הוא יתבייש לומר כך עד שיהיה מאוחר מדי
- אחוז השומן אצל ילדים (ועוד יותר אצל ילדות) הנו גבוה יותר. כמוכן, המשקל המוחלט הקטן יותר יחסית של הילד יחסית למרכיבי הציפה השונים בציוד הצלילה (חליפה, מאזן ציפה, מכלים) - מקשים על הילד את איזון הציפה. כמוכן, הילד נחשף יותר לשינויים דרסטיים בציפתו מחיובית לשלילית במהלך שלבי הצלילה השונים. בנוסף, ילדים גדלים וגופם משתנה לעתים במהירות הבזק, ומה שהיה נכון לצלילה היום לא יהיה נכון בעוד חודשיים. מצב זה מסכן את הילד באיבוד שליטה על עומקו, עם סכנה להעמקה בלתי מבוקרת מחד ולעליה בסוף הצלילה - מאידך.

סכנות ייחודיות בצלילה של ילדים
ככלל, הצלילה הספורטיבית הנה ספורט בטוח עד מאד. שכיחות התאונות, כפי שדווחה למשל בדו"ח של DAN-Divers Alert Network מאוניברסיטת Duke בארה"ב ועל-ידי המכון לרפואה ימית של חיל הים הישראלי (מר"י, דו"ח פנימי), הנה 1-2/10,000 צלילות. שכיחות מקרי מוות שעקב תאונת צלילה נמוכה פי עשרים לערך, או 0.06/10,000 צלילות. ניתוח התפלגות גילאי נפגעי התאונות אינו מרמז על שכיחות יתר בגיל הצעיר מאד (0.5-1.0% בגילאי 10-14, 3.0-3.5% בגילאי 15-19 שנים בדו"ח של (DAN. אף כי אין נתונים על התפלגות שכיחות הצלילות על-פי גיל, יש להניח כי השכיחות הנמוכה של תאונות בגיל הצעיר מאד נובעת גם ממספר נמוך עדיין של צוללים צעירים. לסיכום: אין עדות לשכיחות מוגברת של תאונות צלילה בילדים ובני נוער.
- השאלה הנפוצה ביותר הנשאלת לגבי צלילת ילדים הנה של הסכנה הפוטנציאלית לפגיעה בהתפתחות הנורמלית של העצמות. הועלו תהיות לגבי האפשרות של פגיעה באפיפיזות (מוקדי הגדילה של העצמות). סקירה של הספרות אינה מעלה כל מידע קונקרטי העונה לשאלה זאת. הבסיס לחשש נובע מן הניתוח הפיזיקאלי הבא:
ראשית, ידוע כי באחוז משמעותי של צלילות, בעיקר צלילות עמוקות ו/או ארוכות, מתפתחות בועיות חנקן אסימפטומטיות ברקמות ובדם הצולל ("בועות שקטות"). אף כי אין מידע ממשי לגבי נזק כלשהו שבועיות שקטות גורמות לצוללים, מאמרים אחדים לגבי נזק מוחי מצטבר בצוללים וותיקים מעלים חששות כבדים בלבם של רבים.
שנית, ידוע כי האפיפיזות, כלומר אזורי גדילת העצמות בילדים, הנן עשירות מאד בכלי דם, אך גם רגישות מאד לכל הפרעה באספקת הדם, העלולה לגרום ל"סגירה" מוקדמת שלהן ולהפסק תהליך הצמיחה לגובה של הילד. הואיל ואזורים עשירי כלי דם ורגישים עלולים להיות עמוסים בחנקן ובבועיות שקטות, יש הטוענים כי, תיאורטית, האפיפיזה רגישה במיוחד לפגיעת דקומפרסיה שקטה ומצטברת.
אף כי חשש זה הנו כאמור תיאורטי לחלוטין ואין לו כל תימוכין סטטיסטי, או מעבדתי, רוב המומחים ממליצים לנקוט משנה זהירות ולהגביל ילדים שטרם סיימו את תהליך הצמיחה (ונא לשים לב - לא ילדים מגיל כרונולוגי מסוים!) לצלילה לעומק 12 (ויש אומרים תשעה) מטרים בלבד. יש אף המרחיקים לכת וממליצים לבדוק אובייקטיבית (באמצעות צילומי רנטגן של עצמות) אם ומתי אכן הסתיים תהליך הצמיחה. זאת המלצה קיצונית למדי ויש להניח כי אין צורך בבדיקה פולשנית כזאת.
- בפרק הקודם פורטו קשיים הצפויים לילדים עקב מבנה גופם (איבוד חום, ציפה). קשיים אלה עלולים לתרום להיארעות תאונות צלילה, אלא אם חונך ואומן הילד כיאות והוא מלווה על-ידי צולל מיומן.
לסיכום: הסכנה לנזקים גופניים ארוכי טווח ולתאונות צלילה בילדים צוללים הנה מינימאלית אם בוחרים נכון את הילד הצולל, ואם הוא עובר הדרכה וליווי נאותים. עם זאת, על הגופים המדריכים ילדים להקפיד על מתן הסבר נאות וגלוי של הסכנות הפוטנציאליות, למען יוכלו ההורה והילד לקבל החלטה מושכלת מדעת על רצונו לצלול בגיל צעיר.

סיכום הסיכומים
ילדים צעירים יכולים לצלול בבטחה וליהנות מספורט מרתק, אם יקפידו הם, הוריהם והגורמים המקצועיים המטפלים בהם על כללים פשוטים כדלהלן:
- הגיל המינימלי לצלילה בישראל הנו 12 שנה, אך בעצם יש להגביל את הגיל לזה שהמועמד הספציפי הגיע בו לבגרות גופנית ונפשית מספקת. גישה פתוחה אך גם ביקורתית של ההורים, רופא הצלילה ומדריך הצלילה יחד יבטיחו בחירה נכונה של ילדים המתאימים לצלול.
- על הגורמים המקצועיים לידע את ההורים ואת הילד במשמעויות השונות של צלילת ילדים, על מנת לספק להם כלים להחלטה מדעת.
- יש להקפיד, כי הילד מעוניין לצלול מרצונו החופשי ולא בלחץ הוריו.
- מומלץ להגביל צלילת ילדים צעירים מאד (עד גיל 15) לעומק 12 מטר.

לקריאה נוספת
Dembert ML, Keith JF: Evaluating the potential pediatric scuba diver. Am J Dis Child  1986;  140: 1135-1141
Maida Taylor, MD: The Young Female Diver: Downloaded from http://www.scuba-doc.com/teens.htm on July 24, 2004