באיזשהו שלב מגיע הרגע שבו, צוללים אשר נוהגים לצלם מתחת לפני המים מתמקדים בצילום עצמו יותר מאשר בצלילה. באותו הרגע התחביב העיקרי מתחלף - מצלילה גרידא, לצילום תת ימי ואז כל תכנון הצלילה וההכנות השונות מתמקדות במטרת הצילום והשגת הפריים האיכותי, אפילו יותר מאשר ההנאה שבצלילה עצמה. צלילה ללא מצלמה כבר לא באה בחשבון עבור חלקם, והם הופכים להיות בן הזוג הגרוע ביותר לצלילה עבור כל מי שאינו חולק עימם את התשוקה הזו. אני יודע את זה כי אני אחד מהם...

מאת: בועז סמוראי

צילומים: בועז סמוראי, דניאל בראילובסקי

אין במאמר הבא כל כוונה לשכנע מישהו לנהוג באופן דומה. מטרתו העיקרית היא להכניס מעט מחשבה לרגע הקטן שעובר לפני ואחרי שלוחצים על ה- Shutter  של המצלמה.

המשפט "תמונה אחת שווה אלף מילים" לא תמיד נכון, וכמו שאני נוהג לשנן עבור חניכי קורסי הצילום התת ימי שאני מעביר – עדיפה תמונה אחת טובה מאלף 'כמעט' טובות.

אז אולי באמת היא תהיה שווה אלף מילים.

אז קודם כל בואו ונבדיל בין צילום ספונטאני ולבין צילום מתוך כוונה. אמנם חלק מהתמונות הטובות ביותר שצולמו עד היום, צולמו כשאנשים נקלעו למצבים בלתי רגילים, והשכילו לנצל את הרגע ולצלם אותם. לפעמים אין לנו זמן מיותר מלבד להרים את המצלמה, לכוון וללחוץ. אבל כשיש עוד איזה רגע אחד קטן, כדאי לנצל אותו לצילום מתוך מחשבה ותכנון. צילום מתוך כוונה.

כריש ריף קאריבי על רקע השמש - צילום: בועז סמוראי

ראשית כל אני תמיד מנסה לדמין את הפריים בעיני רוחי, ולחשוב על הקומפוזיציה ומבנה התמונה: מה לכלול? מה לא לכלול? מהי זוית הצילום הטובה ביותר? על איזה רקע תצולם התמונה? ושאלות נוספות.

 וכשיש הזדמנות לצילום חוזר אני מקפיד על הכלל הבא:
כדי להגיע לתוצאה טובה עלינו לנהוג על פי אחד מהכללים המנחים העיקריים שלי בצילום תת ימי וזהו עיקרון הצב"ת – צלם, בדוק ותקן. צילמת? מעולה. אל תזוז! בדוק את התוצאה ותקן אותה בהתאם. חפש מה יכול להיות יותר טוב מבחינת הנקודות הבאות:

צוללת בספינה טרופה - צילום: בועז סמוראי

חדות – האם התמונה חדה ומפוקסת במקום הנכון? האם כדאי לכוון אותה למצב מקרו? קומפוזיצייה – הרכב התמונה לפי חוק השליש או מרכוז הנושא, שוליים מתאימים וכ"ו תאורה – האם התמונה מוארת כראוי? האם ניתן לשפר את התאורה על הנושא ו/או הרקע? צבעוניות – האם הצבעים שהתקבלו מתאימים לך? האם המצלמה מכוונת למצב הנכון? מצב תת ימי, איזון לבן וכ"ו זוית – האם האובייקט מוצג בזוית מעניינת? האם ניתן לשפר אותה ולהבליט אותו כלפיי הרקע? מרחק – האם אפשר להתקרב יותר אל האובייקט מבלי שיזוז? האם כדאי להתרחק כדי לכלול רקע מעניין יותר?

נושא – האם יש לתמונה נושא ברור? האם אפשר להדגיש אותו ולחזק אותו?

רקע – האם הרקע מוסיף או גורע? האם הוא מבליט את האובייקט או גונב מתשומת הלב?

כדאי לבצע זום לתוך התמונה ולחפש בה הפרעות קטנות שאולי לא נשים אליהן לב על מסך המצלמה הקטנה אך יפריעו מאד לאחר מכן על מסך רחב. לפעמים ניתן לשפר את התמונה ולצלם אותה שוב בצורה מוצלחת יותר. לא תמיד זה אפשרי, אבל כשכן אז כדאי מאד לעשות זאת ולא להצטער לאחר מכן על עוד תמונה 'כמעט מוצלחת'.

התנהגות בעלי חיים

כשמושא הצילום שלנו הוא בעל חיים, לא תמיד ניתן לצפות את התנהגותו ומידת 'שיתוף הפעולה' שלו, אבל ככל שנתבונן בו וננסה להכיר אותו ואת דפוס פעולותיו, כך נוכל להתכונן בצורה טובה יותר לצילום מוצלח. לא תמיד ניתן להסביר זאת במילים, אך ישנן כל מיני תגובות מסויימות שניתן לצפות אצל בעלי חיים כמו למשל פיהוק של דגים. אחד מהמפורסמים בינהם הוא דג הפרוג פיש – הפתיונאי, הנוהג לפעור את פיו לממדים שכל פעם מפתיעים אותי מחדש. בכדי ללכוד את הרגע הזה עלינו להתאזר בתכונה החשובה ביותר עבור כל צלם – סבלנות.

עלינו לאתר את מיקומו של הדג ולתפוס עמדה נוחה לידו בה לא נפריע להתנהגות הדג ו/או לסביבה שלו. כדאי למקם את המצלמה ולהכין אותה כך שהמבזק שלה יוכל להאיר את תוך פיו של הדג, לכוון את מצב הצילום לפי ההתאמה הטובה ביותר: צילום מקרו, מפתח צמצם מתאים לעומק שדה נרחב – כזה שבו גם פיו של הדג וגם פנים פיו יהיו ממוקדים, ואת שאר משתני המצלמה.   עלינו לוודא שהמצאותינו לא מפריעה לדג, אחרת הוא לא ירגיש בנוח לפעור את פיו ולפהק. ואז עלינו לחכות לרגע הנכון. דגי הפרוג פיש בדרך כלל מפהקים בסדרה של שניים או שלושה פיהוקים אחת לשעה ולפעמים יותר מכך. כדאי לתפוס מרחק מול הדג וכשהוא מתחיל בסדרת הפיהוקים שלו להתקרב לאט מבלי להפחידו ולנסות ללכוד את הרגע.

הפרוג פיש פוער פה גדול - צילום: בועז סמוראי

  כשזה מצליח ההרגשה מעולה וכשלא מצליחים, התסכול כל כך חזק שלפעמים נשארים במים לעוד פרק זמן ארוך בהמתנה עד לפיהוק הבא ואז מתחילים את כל התהליך מחדש. באחת מהצלילות ישבתי ליד הפרוג פיש כל כך הרבה זמן שפתאום הוא שחה והתיישב לי על המצלמה עצמה(?!)

צילום מתוך תכנון
העיקרון השני הוא צילום מתוך תכנון. באחת מהצלילות המתקדמות בקורס הצילום, אני מבקש מהחניכים לשרטט עבורי סקיצה של התמונה אותה הם מתכננים לצלם, ואנו מנתחים אותה ביחד ומתכננים כיצד ניתן לשפר אותה ועל מה כדאי לשים דגש.

בדרך זו קל לנו לעבוד במים בצורה יותר מכוונת ומוצלחת, להתמקד במטרה שלנו ולהתקרב אליה ככל שאפשר.

כדי להחליט מה כדאי לצלם, מומלץ מאד לבצע צלילת הכנה או לצלול באתר מוכר. מוטב להסתכל על עבודות המוצאות חן בעינינו ולקבל מהן השראה, לנסות להבין מה אהבנו באותה התמונה ולפענח את המוטיב שיוצר אצלנו ענין באותה התמונה.

לבסוף אני ממליץ להציב מפעם לפעם את הצילום במרכז הצלילה ולתת לעצמכם הזדמנות להגיע לתוצאות טובות על ידי תכנון מתאים של צילום מסויים, ואז צלילה כדי להגיע לתוצאה הרצויה.

נסו להכין את בן הזוג שלכם לצלילה הזו ואפילו להשתמש בו ובזוג עיניו כמאתר פוטנציאלי לבעלי החיים שמעניינים אתכם, להשתמש בו כדוגמן תת ימי בדמות של צולל ברקע השונית, השושנון או הספינה אותה בחרתם לצלם.

 
דג קרנון שחור - צילום: בועז סמוראי

תיאור והסבר אודות התמונות המצורפות לכתבה זו והדרך להשיגן:

	תמונה מס' 1 - משנרקלת ודולפין זהו צילום חצוי הדורש הרבה תכנון וכוונה. ראשית אחת מהדרכים להקל עלינו להשיג צילום המואר באופן מתאים בחלקו העליון והתחתון הוא לצלם בשעות הבוקר או האחרי הצהריים כשהשמש מאירה את איזור הצילום ולא נכללת בו. שנית בכדי להתגבר על בעית הפיקוס, עדיך לעבור לפיקוס ידני ולהתאימו למרחק בכדי שהמצלמה לא תתפקס על טיפות המים המכסות את העדשה. לבסוף עלינו להתפשר מבחינת חלוקת התאורה מעל ומתחת למים ולהתאים את המצלמה כך שתוכל לקלוט בצורה סבירה את שני חלקי הפריים בצורה סבירה.
	תמונה מס' 2 - כריש ריף קאריבי על רקע השמש לאחר התמקמות בנקודה בה יכולתי לקלוט את הריף ואת הכרישים החולפים מעליו חיכיתי לרגע בו אחד מהם יחלוף קרוב לכדור השמש ועל ידי מיקום המצלמה באופן מדוייק הצלחתי ללכוד אותו כשהוא מואר מאחור על ידי כדור השמש. בכדי להחזיר את צבעיו ולא לייצר צללית הבזקתי על גופו בעוצמה הגבוהה ביותר של 2 הפלאשים שלי וכך צבעי הכריש הודגשו.
	תמונה מס' 3 - צוללת בספינה טרופה תמונה זו צולמה והוגשה לתחרות HP הים האדום, ולמרות שהיא לא הרשימה את חבר השופטים, קיבלתי עליה תגובות מעודדות. בתמונה זו הדגשתי את הרגשת החוויה המסתורית שבצלילה לאתר של ספינה טרופה. איתרתי נקודה בה בועות הצולל מייצרים השתקפות וחשפתי את התמונה כך שצבע הים יצא כחול עמוק ומעניין. הצוללת ורוניק ששיתפה פעולה הסכימה ללבוש את חליפת הצלילה שלה הפוכה כך שצבעה הפנימי האדום מייצר קונטרסט מעניין והשתמשה במסיכה מלאה ושקופה בה ניתן לראות את פניה הנאים והנעימים ואת הבעתן.
	תמונה מס' 4 - פרוג פיש אדום פוער פיו בתמונה זו כיוונתי את פלאש המצלמה כך שיאיר את פנים הדג אך לא ישרוף את התמונה. צמצמתי את מפתח הצמצם ככל שיכולתי כדי לכלול ככל שיותר מפרטיו בפוקוס והמתנתי לרגע הנכון. דג זה היה צעיר במיוחד וגודלו לא היה יותר מכשני סנטימטרים בלבד כמו שניתן לראות בתצלום הבא בו אותו הדג התיישב על המצלמה שלי למספר רגעים...
	תמונה מס' 5 - דג קרנון שחור על רקע בהיר בתמונה זו בחרתי להבהיר את רקע הדג כדי להדגישו ובגלל צבעו הכהה. לאחר התמקמות וציפייה לשיתוף פעולה מצידו של הדג, צלמתי מספר תמונה עד שהתכוונתי על רמת החשיפה הנכונה שבה גם יווצר עומק שדה שיכלול את פני הדג בפוקוס על ידי סגירת הצמצם, וגם יאפשר כניסת אור מהרקע כדי לקבל את צבעו הבהיר.

לאתר של בועז סמוראי "סטודיו אילת"

לרכישת ביטוח צלילה לחצו כאן