חשבת לעצמך פעם, כמה נחמד יהיה לקחת את החברה שלך, את הבן שלך או אחד מחבריך שאינם מוסמכים לצלילה לסיבוב קטן על הוסת שלך? לפני שאתה ממשיך לחשוב, כדאי שתקרא מה יש ליוני אלון לספר על כך

יוני אלון
 
לאחרונה הגיעו למשרדי הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית דיווחים רבים על צוללים בעלי רשיון צלילה ברמת כוכב אחד או שניים אשר לוקחים על עצמם את האחריות ומבצעים לאנשים אשר אינם מוסמכים לצלילה צלילות היכרות. המינוח "צלילת היכרות" מתייחס לאותה הצלילה שבה מתנסה אדם שלא הוסמך בחוויית הצלילה, בדרך כלל לראשונה בחייו. צלילה זו, כמובן, דורשת הכשרה מיוחדת למוביל הצלילה, שכן הוא אחראי לא רק לתפעול ציודו שלו אלא גם על ציודו ועל שלמותו של מי שהוא מבצע איתו את הצלילה. בעוד שבמצב רגיל יש לשני בני הזוג בצוללים על מי לסמוך במקרה חירום, הרי שבצלילה זו מוטלת על כתפיו של הצולל המוסמך אחריות כפולה ומכופלת. אחריות שהיא פועל יוצא ותוצר של העובדה כי הצולל המתנסה אינו מכיר ואינו מודע אפילו לכללי ההתנהגות הבסיסים.
חמור מזה, פילוח נוסף של המקרים וחלוקה לתת קבוצות מצביע על אחוז מסוים של מיקרים בהם בוצעה הצלילה עם סט ציוד משותף לשני הצוללים, היינו: צולל אחד צולל כשמיכל הצלילה על גבו והצולל השני צולל תוך שהוא נושם מהווסת המשני של הצולל הראשון.
הפעם אפרוס את היריעה על מקרה שיש בו אלמנטים קרובים לצלילת הכרות. מהסוג של שני צוללים עם ציוד אחד. למרות שאני מכיר מקרה שאירע בארץ ושהוא בעל מתאר דומה מאוד למקרה שאתאר הפעם, החלטתי לשם שינוי לחרוג ממנהגי ולתאר תאונה שהתרחשה באיים הקריביים, לפני קצת למעלה מחצי שנה ואשר תוחקרה על ידי גורם רשמי, תועדה ודווחה. אני מקווה ומאמין כי הריחוק הגיאוגרפי לא ישנה את תחושתכם ביחס לרלוונטיות המקרה, אך יחד עם זאת יעודד אותנו בידיעה שככל הנראה אין לנו מונופול על פזיזות ורשלנות והן אינן נחלתנו הבלעדית.
קבוצת הצוללים המדוברת שהתה בחופשה באיים הקריביים והגיעה לצלול באחד האתרים המפורסמים באזור זה. הואיל וזאת הייתה צלילתם השלישית והאחרונה באותו יום, הם ביצעו אותה בסמוך לחוף בעומק מרבי של עד שישה מטרים. את צלילתם, החלה הקבוצה סביב שונית אלמוגים משופעת בדגה, שנמצאה בסמוך לנקודת ההתחברות שלהם לציוד הצלילה. מנקודה זו המשיכו לצלול בכיוון כללי המקביל לחוף הים, כך שהמרחק בינם לבין החוף היה כעשרים וחמישה עד שלושים מטרים. לאחר כחמש עשרה דקות של צלילה, הבחינו בקבוצת ילדים השוחים / משנרקלים מעליהם. חלק מהילדים ניסו לצלול עד לקבוצת הצוללים אך לא הצליחו להעמיק בצלילה חופשית עד אליהם, מלבד נער אחד אשר הצליח לצלול אליהם, נראה נינוח ואף עשה להם עוויות בכל פעם שירד. באחת מגיחותיו סימן הנער שהוא מבקש לצלול איתם תוך שהוא נושם מהוסת הרזרבי של אחד הצוללים בקבוצה. הסימון חזר על עצמו מספר פעמים ובשלב מסוים, החליט מוביל הקבוצה, "לשם השעשוע" !!! (על פי הצהרתו בתחקיר), לתת לנער את הוסת המשני שלו. הנער התקרב לקבוצה שוב בצלילה חופשית ומוביל הקבוצה הגיש לו את הוסת המשני שלו, סימן לצולל לאחוז בחוזקה במאזן הציפה ואיזן את עצמו מחדש ביחס למצטרף החדש. הצלילה המשותפת ארכה עוד כעשר דקות (על פי עדות תחקור המשתתפים). לבסוף סימן להם המצטרף הצעיר לתודה, החזיר את הוסת למוביל, נופף לצוללים לשלום ועלה אל פני המים אל חבריו.
משנפרדו מהנער פנתה הקבוצה, עדיין בצלילה, לכיוון החוף במגמה כללית לחזור אל נקודת הכניסה, כשלפתע הבחינו בהמולה מעל לראשם ובקבוצת שחיינים המנסה לחלץ שחיין שנראה היה שנפצע וזאת לפי שובל הדם שהיה בקרבתו. מוביל הקבוצה העלה את הקבוצה אל פניי המים (להזכירכם בנתוני הצלילה הזאת, עד שישה מטר, אין צורך לבצע חניית בטיחות), על מנת לסייע בעזרה לשחיין. משהגיעה הקבוצה אל פני המים ניגשו חבריה לסייע בגרירת הנפגע עד לקו החוף ובהגיעם לחוף, החלו להגיש עזרה לנער שנראה לפי הקצף, הכיח הדמי שניגר מפיו והנשימה המחרחרת, כמי שסובל מקרע/ים בריאות. בעת שהגיעה צוות ההחייאה המקצועי היה מצבו של הנער לא טוב והוא פונה לבית החולים הקרוב. מתחקור המקרה הסתבר שהנער הנפגע, הוא הנער שהצטרף כצולל אל קבוצת הצוללים. כמו כן הסתבר כי לאחר שסיים את הצלילה עימם והודה להם בלבביות, עלה אל פניי המים תוך כדיי עצירת נשימה, כפי שהיה רגיל בצלילה חופשית וכאשר הגיע בסמוך אל פני המים, קרע את ריאותיו.
 
לקחים ומסקנות:
.1 אין לעצור נשימה במהלך צלילה. ריאות האדם מסוגלות להתרחב עד לבערך שלושים אחוז מהנפח המקורי שלהם. היינו, אם נפח הריאות הוא כשישה ליטר, הרי שהן יכולות להתרחב עד לנפח של כשמונה ליטר. משמעות עובדה זו היא כי עלייה מעומק של ארבעה מטר תוך עצירת נשימה תסתיים, קרוב לוודאי, בקריעת ריאות.
.2 חל איסור להגיש, מתחת למים, ווסת לצולל חופשי. בעת הצלילה החופשית קטנות הראות ביחס פרופורציונאלי לעומק בו אנו שוהים, כתוצאה מלחץ הסביבה עליהן (חוק בויל-מריוט מסביר את התופעה). על כן , כאשר יצלול אדם שנפח ריאותיו הוא שישה ליטר לעומק של ארבעה מטר, יהיה נפח ריאותיו (כפועל יוצא מהגידול בלחץ הסביבתי בעת ההעמקה) קצת למעלה מארבעה ליטר ובעת חזרתו לפניי המים, ישוב נפח ריאותיו ויהיה שישה ליטר. לא כך הדבר בעת הצלילה באמצעות אוויר דחוס, שכן תפקידו של הווסת הוא לספק לנו אוויר קצת מעל לחץ הסביבה וכפועל יוצא מכך שומרות הריאות שלנו על ניפחן המקורי. כאשר אדם צולל בצלילה חופשית לעומק מזערי, אפילו של ארבעה מטר. ושם נושם מאוויר הדחוס במיכל, מתרחבות ריאותיו לנפחן המקורי. עלייה מנקודה זו בעצירת נשימה אל פני המים תוביל להתרחבות של הריאות וקרוב לוודאי גם לקריעתן, בדיוק כפי שארע במקרה זה.
.3 חל איסור מוחלט לבצע צלילת היכרות למי שלא הוכשר והוסמך לכך, על כך כבר הרחבתי את היריעה בפתיח.
 
לסיכום:
צלילה, היא חוויה נפלאה כל עוד עושים אותה בצורה אחראית, רצינית, במסגרת המגבלות הפיסיקליות, הפיסיולוגיות וחשוב לא פחות במסגרת ההכשרה. בכל המקרים שתחקרנו ושבהם נמצאו צוללים שלקחו מישהו / מישהי לצלילת היכרות, למרות שלא הוכשרו לכך, המדובר היה באדם קרוב ויקר לצולל/ת. בדרך כלל ילד או ילדה של הצולל המוסמך ולעיתים בן / בת זוג. הואיל והסכנה ברורה ומוחשית וכיוון שהצולל/ת לא הוסמך לביצוע צלילה מסוג זה יוצא איפה שאתם מסכנים לשווא, את האדם היקר לכם ביותר!!!
האם זה שווה את המחיר ???
אז צללו בזהירות ובאחריות ועל תסכנו את עצמכם ואת היקרים לכם לשווא.